ז. סמינריונים בסכסוך ערבי ישראלי
Showing 21–30 of 49 results
-
ייצוג הערבייה ישראלית כחלק מהחברה הישראלית
הסדרה "עבודה ערבית" מייצגת את זהותם השסועה של הערבים הישראליים. הסדרה שינתה את אופן ההצגה של הערבי-ישראלי בטלוויזיה, מבחינת האינטראקציה של המיעוט עם קבוצות הרו.
בעבודה זו נידון ייצוג הערבייה ישראלית בסדרת הטלוויזיה "עבודה ערבית", כאשר שאלת המחקר בוחנת כיצד מוצגת הערבייה ישראלית בסדרת הטלוויזיה "עבודה ערבית"?
-
ייצוג הציבור הערבי ברשתות הטלוויזיה בישראל – תכנית הריאליטי "האח הגדול"
עם עלייתן של תכניות המציאות, מחקרי התקשורת התמקדו בהופעת ייצוגים חדשים וסטריאוטיפים. בהשתתפות של אנשים רגילים במצבים שונים. תוכניות אלה מציגות זהויות, יחסים חברתיים, גיוון, ייצוגים של נשים, מיעוטים אתניים וסטריאוטיפיים . העבודה הנוכחית בחנה כיצד מוצג הציבור הערבי בתכנית הריאליטי "האח הגדול"?
-
ייצוג ערביי השטחים בעיתונות הכתובה במהלך מבצע עופרת יצוקה
המחקר נשען על ממצאי מחקרים קודמים שמצאו כי במרבית המקרים ייצוג מיעוטים בתקשורת נעשה תוך נטייה לסקרם בצורה שלילית, תוך התמקדות בנושאים כמו פשע, מהומות, מצוקות וכדומה.
מחקר זה בוחן את אופן ייצוג ערביי ישראל בתקשורת הישראלית הכתובה במסגרת המבצע הצבאי "עופרת יצוקה" שהתקיים בעזה.
-
ייצוג ערביי ישראל בעיתונות האינטרנטית במהלך מבצע עופרת יצוקה
ביום ה-27/12/2008 החל מבצע עופרת יצוקה. מטרת המבצע הייתה להוביל לשיפור המציאות הביטחונית של תושבי דרום הארץ, אשר סבלו וסובלים הרבה שנים מירי טילים לעברם. במהלך המבצע שיגר חמאס אלפי טילים לעבר דרום ישראל, אשר הביאו לפציעתם ולמותם של תושבים.
עבודת סמינריון זו בוחנת את השפה, התיאורים והדימויים החזותיים בהם השתמשו כותבי הכתבות בסיקור ערביי ישראל במהלך מבצע עופרת יצוקה ושבוע לאחר סיומו 24.1.2009-27.12.2008.
-
ייצוג ערביי ישראל בעיתונות הכתובה במהלך מבצע צבאי
חוקרים שבחנו את דפוסי הייצוג של מיעוטים באמצעי המדיה השונים, הבחינו בכך שבדרך כלל ישנה התעלמות מקבוצות מיעוטים והן נעדרות מהסיקור החדשותי אך יחד עם זאת כאשר נערך סיקור על קבוצת המיעוט הוא על פי רוב בנושאים שליליים כגון: פשע, אלימות, מהומות וכדומה וישנו שימוש נרחב בדעות קדומות וסטריאוטיפים.
מחקר זה בוחן את אופן ייצוג ערביי ישראל בתקשורת הישראלית הכתובה במסגרת המבצע הצבאי "עופרת יצוקה" שהתקיים בעזה.
-
מדיניות ארצות הברית כלפי הסכסוך הישראלי ערבי – הסכמי אוסלו
ארה"ב כמעצמה עולמית פועלת לכינון שלום בעולם, אך מציגה חוסר יכולת ליצור פתח לשלום, וכי העובדה תושבי האזור אשר סובלים מחוסר שקט, הם תזכורת לעובדה לחוסר תשומת לב לאינטרסים הלאומיים במזרח התיכון.
עבודת סמינריון אקדמית הבוחנת את מדיניות ארצות הברית כלפי הסכסוך הישראלי ערבי-הסכמי אוסלו.
-
מדיניות החוץ של ישראל ואש"ף בהסכמי ישראל-אש"ף 1993
הסכם "אוסלו" הוא פשרה פונקציונאלית מובהקת שעשויה להתקדם לכיוון של פתרון הולם ובר קיימא. הצדדים צריכים לפעול ולשמור על התנופה ולהמשיך לחפש פתרונות יצירתיים. כהתחלה, כפי שאמר פרס בספרו: "הסכם זה צריך לעמוד על רגליו שלו, בלי תלות בהסכמים עם הצדדים האחרים". לתהליך מדריד ואחרי החתימה באוסלו הוא היה טעון אישור המוסדות המתאימים
עבודה זו סוקרת את מדיניות החוץ הישראלית ואת מדיניות אש"ף החל מפרוץ האינתיפאדה ועד להסכמי אוסלו.
-
מוסד המוכתרות – סקירת ספרות
סקירת ספרות זו דנה בהבדלים בין המוכתר העברי למוכתר הערבי/בדווי לפני קום המדינה ובעשורים הראשונית להקמתה
-
מידת האפליה שנוקטות קבוצות בחברה הישראלית כלפי קבוצות אחרות: ערבים ויהודים
אפליה המבוססות על השתייכות אתנית מציגה למשל חוסר אמון כלפי גברים ממוצא מזרחי כאשר אפליה זו הייתה בשל סטריאוטיפים (מוטעים) אתניים. אפליה עדתית, כמו כל סוג אחר של אפליה, יכולה להיות תוצאה של סטריאוטיפים אתניים.
עבודת סמינריון אקדמית הבוחנת את מידת האפליה שנוקטות קבוצות בחברה הישראלית כלפי קבוצות אחרות: ערבים ויהודים
-
מיתוס האדמה בתקופת הישוב
בעיית הזכות על הקרקעות בארץ ישראל החלה עם הקמת המפעל הציוני בארץ. בעימות בין שני העמים, סוגיית הקרקעות היוותה סלע מחלוקת עיקרי. ראשיתו של המאבק היה בשלהי השלטון העותמאני והוא נמשך לאורך כל ימי המנדט הבריטי.
עבודה זו עומדת על סוגיית מיתוס האדמה בתקופת היישוב בקרב העם היהודי.