ארה"ב כמעצמה עולמית פועלת לכינון שלום בעולם, אך מציגה חוסר יכולת ליצור פתח לשלום, וכי העובדה תושבי האזור אשר סובלים מחוסר שקט, הם תזכורת לעובדה לחוסר תשומת לב לאינטרסים הלאומיים במזרח התיכון.
עבודת סמינריון אקדמית הבוחנת את מדיניות ארצות הברית כלפי הסכסוך הישראלי ערבי-הסכמי אוסלו.
העוצמה הייתה מאז ומתמיד מרכיב ראשון במעלה של עוצמה הלאומית והיא הולכת וצוברת תאוצה במאה ה-20 ביחסים הבינלאומיים ואכן כיום הדיפלומטיה עושה שימוש רב באמצעים כלכליים ועוצמה כלכלית על מנת לזכות בהישגים מדיניים ולכן מדינות עשירות בעלות יתרון רב בתחום זה
המשא והמתן הישראלי –ערבי מספק דוגמה לכך שהאינטרסים הלאומיים של ארה"ב הם הערך החשוב הבא לידי ביטוי. השאלה היא כיצד מדינה גדולה כמו ארצות הברית, בעלת משאבים לא יכולה להוביל את הצדדים במסגרת הסכסוך הישראלי ערבי להסכם?
השערת המחקר:
האם מעורבותה של ארה"ב במסגרת הסכם אוסלו השפיעה על מבנה ההסכם, הרכבו ויישומו.
שיטת המחקר:
שיטת המחקר הינה איכותית: ניתוח חקר איכותני + חקר אירועים, במסגרתה נעשה שימוש בספרים הבוחנים והמנתחים את האינטרסים של אש"ף ארה"ב, וישראל שהביאו לקיום קשרים ביניהן, את ההשפעות הסביבתיות מצד מדינות מזה"ת וכן את השקפת והשפעת מדינות מערביות על יחסים אלה.
מעורבותה של ארה"ב בסכסוך הישראלי – ערבי החלה עם קום מדינת ישראל כאשר השכנת שלום בין ישראל לבין ערבי ישראלי היה ועודנו אינטרס לאומי של ארה"ב. כמו כן, היה ברור לארה"ב כי הצדדים בסכסוך הישראלי ערבי לא יכולים להגיע לשלום ללא מתווך צד שלישי . לאורך השנים ניסו נשיאי ארה"ב לקדם משא ומתן ישראלי-ערבי וכל נשיא בהתאם לאג'נדה שלו היה מעורב בצורה זו או אחרת.
• מבוא
• מעורבותה של ארה"ב בסכסוך הישראלי – ערבי לפני הסכם אוסלו
• ועידת אוסלו
• מעורבותה של ארה"ב בהסכם אוסלו
• סיכום
• מקורות