א. סמינריונים במדעי המדינה
מציג 381–390 מתוך 570 תוצאות
-
מאפייני העלייה היהודית ממרוקו בשנים 1948- 1964
עליית יהודי מרוקו היא ללא ספק אחת העליות המרתקות ביותר מבחינת דפוסי העלייה של יהודי התפוצות לארץ הן ביחס השלטונות המרוקאים כלפי ההגירה והן ביחס של השלטונות בישראל כלפי עלייה זו.
מטרתה של העבודה הנוכחית הייתה לבחון האם היו לעליית יהודי מרוקו לישראל מאפיינים ייחודיים? ואם כן, במה זה בא לידי ביטוי?
-
מאפייני תרבות הפנאי של נוער דתי לאומי לעומת נוער חילוני בישראל
החברה הישראלית כמו חברות מערביות אחרות עוברת בשנים האחרונות תמורות משמעותיות במכלול רחב של תחומי חיים אשר להם השפעה גם על תרבות הפנאי , זמן פנאי ומשכו והדרכים לניצולו.
עבודה זו בוחנת מהן הפעילויות המוצעות לנוער בחברה הדתית לאומית, האם פעילויות הפנאי שונות מפעילויות המוצעות לנוער החילוני וכן מהן החוויות והרשמים של הנוער עצמו מן הפעילויות המוצעות לו?
-
מאפיינים והבדלים בסיקור העיתונאי – אסון המסוקים
אירוע חדשותי הוא אירוע המסקר תופעה קיצונית או אלימה וכי ככול שנושא קיצוני ואלים יותר כך יזכה לסיקור נרחב יותר, מכאן שאירועים טראגיים, אלימים וקיצונים כגון – חטיפה, רצח, מסירת גופות, שכול , החזרת שבויים וכדומה מהווים אירועים חדשותיים.
המחקר עוסק בשאלה כיצד באה לידי ביטוי תקשורתי אסון המסוקים 1997: כיצד אסון המסוקים בא לידי ביטוי בשני העיתונים היומיים, "הארץ" ו"ידיעות אחרונות" מה היו מאפייני הביטוי ?
-
מבצע "חומת מגן" בבחינת פשע מלחמה
פשע מלחמה ככל עבירה או הפרה של חוקי המלחמה, במסגרת המשפט הבינלאומי
עבודה זו בוחנת את מבצע "חומת מגן", בהקשר לאמנה בדבר מניעתו וענישתו של הפשע השמדת עם.
-
מדיניות ארצות הברית כלפי הסכסוך הישראלי ערבי – הסכמי אוסלו
ארה"ב כמעצמה עולמית פועלת לכינון שלום בעולם, אך מציגה חוסר יכולת ליצור פתח לשלום, וכי העובדה תושבי האזור אשר סובלים מחוסר שקט, הם תזכורת לעובדה לחוסר תשומת לב לאינטרסים הלאומיים במזרח התיכון.
עבודת סמינריון אקדמית הבוחנת את מדיניות ארצות הברית כלפי הסכסוך הישראלי ערבי-הסכמי אוסלו.
-
מדיניות ההגירה בצרפת וגרמניה לאור הפליטים המוסלמים
מדיניות הגירה משרתת מספר פונקציות למדינות, כאשר ממשלות יכולות להשתמש במדיניות הגירה כמכשירים של מדיניות חוץ, צמיחה כלכלית, גידול באוכלוסייה, ו /או ביטחון לאומי. עם זאת ההגירה והאינטגרציה של מוסלמים מעלה חששות כבדים בקרב ממשלות אירופאיות.
במסגרת העבודה הנוכחית נבחנת מדיניות ההגירה בצרפת וגרמניה לאור כניסתם של הפליטים המוסלמים
-
מדיניות החוץ של ישראל
האינטרס האמריקאי ביחס לישראל הנו שלום קבע בינה זה לבין שכנותיה. באופן זה היא נהנית מברית אסטרטגית עם ישראל וכן עם שכנותיה מדינות ערב נוספות. בהתאם למכון האמריקאי, מעורבותה בסכסוך הישראל-ערבי כולל את השכנת שלום ערבי ישראלי הוא אינטרס לאומי של ארה"ב.
עבודה זו סוקרת את מדיניות החוץ של ישראל בהיבטים של מדיניות החוץ של ישראל מראשית היווסדה ( 1948) ועד היום בהקשר למיעוט הערבי וכן את יחסיה עם ארצות הברית בהיבט זה.
-
מדיניות החוץ של ישראל ואש"ף בהסכמי ישראל-אש"ף 1993
הסכם "אוסלו" הוא פשרה פונקציונאלית מובהקת שעשויה להתקדם לכיוון של פתרון הולם ובר קיימא. הצדדים צריכים לפעול ולשמור על התנופה ולהמשיך לחפש פתרונות יצירתיים. כהתחלה, כפי שאמר פרס בספרו: "הסכם זה צריך לעמוד על רגליו שלו, בלי תלות בהסכמים עם הצדדים האחרים". לתהליך מדריד ואחרי החתימה באוסלו הוא היה טעון אישור המוסדות המתאימים
עבודה זו סוקרת את מדיניות החוץ הישראלית ואת מדיניות אש"ף החל מפרוץ האינתיפאדה ועד להסכמי אוסלו.
-
מדיניות הפקעת קרקעות של הערבים – מקרה איקרית ובירעם
הטרגדיה של בירעם החלה ב- 29 באוקטובר 1948 וכי הכניסה לאיקרית החלה ב-31 לאוקטובר 1948, כאשר נכנס אליה הצבא הישראלי בדרכו לכביש החוף לכיוון לבנון. בסוף חודש אוקטובר 1948, במסגרת "מבצע חירם" שחל בשנת 1948, צה"ל כבש את הכפרים אקרית ובירעם.
שאלת המחקר היא מהי עמדתו של בן גוריון בהשתלטות על מרבית אדמות הערבים עם קום המדינה- מקרה איקרית ובירעם ?
-
מדיניות סעודיה הוהאבית לעומת אירן השיעית כלפי הגיהאד
עבודת סמינריון הבוחנת את מדיניות סעודיה הוהאבית לעומת אירן השיעית כלפי הגיהאד (1979 – 2005).