ו. חינוך מיוחד
Showing 61–70 of 384 results
-
הורות לילדים המאובחנים כבעלי הפרעת קשב וריכוז (ADHD), סוגי הורות ודרכי התמודדות עם הלקוח
הפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות (ADHD – Attention Deficit Hyperactivity Disorder) הינה הפרעה נוירו פסיכיאטרית שכיחה של הילדות, המאופיינת ברמות התפתחותיות לא תקינות של קשב, היפראקטיביות ואימפולסיביות.
מחקר זה עניינו בהתמודדות ההורה עם ילדו הלוקה ב-ADHD (הפרעת קשב וריכוז) , הסתכלות מעבר לעולמו הפנימי של הילד . התייחסות לגורם שמקיף ומכיל את הילד המאובחן.
-
הורות לילדים המאובחנים כבעלי הפרעת קשב וריכוז (ADHD), סוגי הורות ודרכי התמודדות עם הלקות
המטרה התיאורטית של עבודה זו הייתה לבחון את אופן ודרכי התמודדותם של הורים בקרב ילדים עם ADHD , לבדוק האם התמודדות מובילה להפחתת התסמינים, מערכת יחסים חיובית במשפחה וכן להישגים גבוהים יותר של ילדיהם. אם כן, המטרה האקדמית של עבודה זו הנה לבדוק כיצד מתמודדים הורים לילד המאובחן כבעל לקות וכיצד תורם טיפול הורי לילד ולמשפחתו.
-
הזיקה בין החינוך הדמוקרטי לבין סוגי מנהיגות – סקירת ספרות
המנהיגות החינוכית , על סוגיה מהווה פרמטר מרכזי, בעל חשיבות רבה במערכת החינוכית לפיכך ההכשרה של המנהיגות בחינוך מתפתחת , מתקדמת ונחקרת רבות. במקביל לקידומה של הכשרת המנהיגות החינוכית המותאמת למערכת הפוסט מודרנית, מערכת החינוכית דהיום מאפשרת קיומם של מודלים חינוכיים מגוונים המהווים פריצת דרך במערכת החינוך השמרנית של סוף המאה ה-19. אחד המודלים החינוכיים החדשניים הוא המודל החינוכי-דמוקרטי.
סקירת הספרות הנוכחית עניינה בהצגת סוגי המנהיגות בחינוך על מאפייניהם העיקריים וזיקתן לחינוך הדמוקרטי- עקרונותיו ומאפייניו ומהותו.
-
היבטים בנושא התרפיה באמנות – סקירת ספרות
מאז ראשית ימי ההיסטוריה המתועדת, היווה הביטוי באמצעות דימויים ויזואליים בסיס לכל התרבויות. טיפול באמנות המתבסס על ביטויים של דימויים ויזואליים, הפך למקצוע מוכר בשנות ה-30 של המאה העשרים, והוא שייך למגוון המקצועות הטיפוליים.
סקירת ספרות הבוחנת את תחום התרפיה באמנות
-
היבטים חינוכיים חברתיים ופסיכולוגיים – הפרעות התנהגות
אחת הבעיות היותר בולטות אצל תלמידים עם ADHD היא בעיית הלמידה במסגרות החינוך הפורמליות. הם מתקשים לשבת על כיסא ארבעים וחמש דקות רצופות, קשה להם להיבחן, קשה להם להתכונן באופן עצמאי לקראת מבחנים וכיו"ב.
בעבודה זו נבחן התמודדות של תלמידה עם קשיים לימודיים, רגשיים וחברתיים, תלמידה המוגדרת כבעלת ADD. כמו כן, נבחן גם את השפעותיו של הטיפול הרפלקסולוגי על הסימפטומים של בני נוער בעלי תסמונת ADD ((Attention Deficit Disorder.
-
היבטים רגשיים וקוגניטיביים אצל ילדים עם לקויות למידה
למונח מעורבות הורים קיימות הגדרות שונות ומגוונות, ולמרות זאת קיימת הסכמה אחת בקרב כל החוקרים לגבי הגדרת מונח זה. הסכמה זו באה לידי ביטוי שישנה הפרדה ברורה בין מעורבות הורים המתרחשת במסגרת החינוכית במוסדות החינוך, לבין מעורבות הורים המתרחשת במסגרת החינוכית הביתית.
מטרת המחקר הייתה לבדוק האם קיימים הבדלים בין הורים לילדים עם צרכים מיוחדים להורים ללא צרכים מיוחדים ברמת המעורבות שלהם במסגרת החינוכית של ילדם
-
הכנסת יוזמות חדשות לבית הספר: פרויקט אני יכול
בית הספר כמו כל מסגרת פתוחה, נאלץ לעבור שינויים כדי להתאים עצמו לסביבה דינאמית משתנה. השינויים יכולים להתבטא בתהליך ארגוני יזום או בהפעלת יוזמות חינוכיות בבית הספר.
המטרה העיקרית שלשמה הוקם הפרויקט הייתה , כאמור שילוב תלמידים מתקדים המבגרת הבית ספרית ואכן מניתוח הממצאים עולה כי אחת ההצלחות עונה על המטרה העיקרית של הפרויקט היא שילוב הילד בכיתתו.
-
המדיניות הציבורית הפועלת לקידום אוכלוסיית הנוער בסיכון בישראל אשר מקודמת על ידי עמותת אתגרים את – סקירת ספרות
אוכלוסיית הנוער בסיכון מגיעים ממגזרים שונים בחברה וממקומות שונים במדינה. מדובר באוכלוסיית ותיקים ועולים, דתיים וחילוניים, ערבים ויהודים, בני שכונות ובני טובים, בני עיר ובני קיבוצים וכו'.
סקירת ספרות הבוחנת כיצד עמותת אתגרים מקדמת את מדיניות ציבורית הפועלת לקידום אוכלוסיית הנוער בסיכון בישראל
-
הסיפור האישי של מורים כמקדם גיבוש זהות מקצועית בעבודה עם נוער בהדרה
אחת הדרישות ציפיות של מערכת החינוך מהמורים היא לעבודה בעלת משמעות ויכולת ליצירת קשר משמעותי עם תלמידים, הנמצא כמקדם את הישגיו הלימודיים והחברתיים של התלמיד.
עבודה זו בחנה את עבודה זו בחנה את "הסיפור האישי" של מורים כמקדם גיבוש זהות מקצועית בעבודה עם נוער בהדרה.
-
הערכה עצמית בין ילדים בעלי לקות למידה לילדים שאינם בעלי לקות למידה
ילדים עם קשיי למידה ולקויות מתמודדים פעמים רבות עם מאבקים יומיומיים רבים בבית הספר, כאשר הם מנסים להתמודד עם אתגרים שונים שהם מתמודדים איתם כחלק מקושי הלמידה שלהם.
מטרתה של העבודה הייתה לבחון האם ישנו הבדל בהערכה העצמית בקרב תלמידים עם לקויות למידה לעומת תלמידים ללא לקות למידה והאם תלמידים בעלי לקות למידה יציגו הערכה עצמית ירודה יותר בהשוואה לתלמידים ללא לקות למידה.