לרווחה הנפשית של המורה השפעה רבה על עבודתו המקצועית. רווחה נפשית גבוהה מערבת חוויה חיובית ותחושת סיפוק המביאה את המורה להמשיך לתפקד באורח יעיל וטוב, מתוך שהוא חש סיפוק מעבודתו ומבצע אותה כראוי. לעומת זאת, רווחה נפשית נמוכה משפיעה על המורה לרעה, הן בחייו האישיים והן בחייו המקצועיים

סקירת הספרות תעסוק בקשר בין רווחה נפשית לבין הערכה עצמית בקרב מורים. 

הרווחה הנפשית תופסת מקום מרכזי בעבודתו המקצועית ובחייו האישיים של המורה. לרווחה נפשית של מורים יש קשר לערכים של בריאות, אופטימיות, סיפוק אישי, תקווה ואושר, המלווים את המורה במסגרת עבודת ההוראה.

רווחה נפשית בקרב מורים קשורה גם למידת שביעות רצונו של המורה ממקום עבודתו ומהסיפוק שהוא מפיק ממנו. מידת שביעות הרצון תלויה במידת הפער בין מצב אידיאלי שמציב לו המורה לבין הסטנדרטים המציאותיים וכן במידת השגתן בפועל של המטרות והשאיפות.

הרווחה הנפשית מהווה מרכיב חשוב בעבודתו של המורה. רמת הרווחה הנפשית של המורה מושפעת מגורמים אישיים וסביבתיים. לרווחה הנפשית תרומה רבה על החיים האישיים והמקצועיים של המורה.

הערכה עצמית הוא מונח בפסיכולוגיה המתאר את הערכתו הרגשית של הפרט ואת כוחותיו הפנימיים והחיצוניים

ההערכה העצמית היא הליבה של אישיות האדם ,לאורך חייו האדם מפתח מכלול של רגשות, תפיסות ומושגים לגבי ערכו כאדם. מכלול זה מתייחס לכשרים ולמיומנויות של האדם, ליחסיו הבין אישיים, למעמדו בחברה ועוד.

הערכה עצמית בקרב מורים חשובה בעיצוב זהותו המקצועית של המורה המתפתח. יש בכוחה ובעוצמתה לקבוע ולנתח את כיווני התפתחותו, לייצר חיבה ללמידה או לחלופין רתיעה ממנה, היא מאפשרת צמיחה ומשפיעה  על התפתחותו המקצועית של המורה בטווח הקצר ובטווח הארוך

הסעיף הראשון יעסוק במשתנה רווחה נפשית. הסעיף השני יעסוק בהערכה עצמית  והסעיף השלישי בקשר בין המשתנים