התעניינותו בארץ ישראל החלה בשנת 1882, כאשר נקלעו המושבות הראשונות שהוקמו על ידי הציונים הראשונים, למשבר כספי חמור שאיים על משך קיומן. המצב החמור שהיו בו המושבות דחף את הברון רוטשילד להשקעת כספים רבים ומעורבות רבה בהן. תחילה עזר להקים באר בראשון לציון ובהמשך הרחיב את תחום העזרה שלו ומימן את כל המושבות החדשות זכרון יעקב, ראש פינה ועקרון.
סקירת ספרות זו עוסקת בנושא תרומתו של הברון רוטשילד לעיצוב נופה של ארץ ישראל.
ככלל, דרכי הסיוע של הברון למושבות בא לידי בטוי במתן הקצבה כספית חודשית לפרנסת האיכרים, בקניית ציוד חקלאי עבור האכרים, בשליחת מומחכים חקלאיים ובהקמת מפעלים שונים לעיבוד התוצרת החקלאית כמו כן הברון, בסיוע בקניית קרקעות להקמת מושבות חדשות: למשל באר טוביה, בת שלמה, מטולה, בהקמת מפעלי תעשייה: יקבים (בראשל"צ ובזכרון יעקוב) תעשיות משי ובשמים (בראש פינה), מפעל ליצור זכוכית (טנטנורה). יצוין כי רוב המפעלים לא החזיקו מעמד לאורך זמן.
בתחום הבריאות הברון הקים את המערך הרפואי הראשון בארץ ישראל, כאשר שירות הבריאות במושבות הוקמו בסוף המאה הי"ט. בשנת 1854 הוקם בית חולים רוטשילד, בעיר העתיקה בירושלים.
עולמם של איכרי המושבות סבב סביב חברת יק"א בתחילה ולאחרה חברת פיק"א, אשר היוו גורם מכריע בחייהם ובעולם האמוציונאלי של איכרי המושבות. בתקופת השלטון התורכי, ראשוני המתיישבים שרכשו קרקע בארץ, באו מתוך רעיונות ארגוניים ופוליטיים אשר התחוללו בקרב העם היהודי. התארגנותם של ראשוני המתיישבים הייתה רופפת , ללא הכוונה והדרכה. הברון רוטשילד בא לעזרתם ופיתח מוסד מיישב באמצעות יק"א ופיק"א.
סקירת ספרות
ביבליוגרפיה