השינויים הדמוגראפיים במדינות רבות בעולם ובעיקר במדינות מפותחות מתאפיינים בגידול אוכלוסיית הקשישים. תופעת הגידול באוכלוסיית הקשישים מאפיינת גם את ישראל ולכן הספרות המחקרית החלה לתת את הדעת לאוכלוסייה ייחודית זו, צרכיה ורווחתה.

נושא המחקר הנוכחי הנו בדיקת תרומתה של התמיכה הבלתי פורמאלית, מבחינת רמת חרדה ותחושת ביטחון עצמי בקרב קשישים בישראל.

הרעיון העומד בבסיס המחקר נוגע להשפעה החיובית שיש לבני המשפחה על הקשיש.
ההנחה היא כי קשישים הנמצאים בקשר מתמיד עם בני משפחתם, מקבלים תמריץ פנימי המשפיע על תחושת ביטחון העצמי שלהם. אותו תמריץ מקדם את איכות חיו של הקשיש גם אם במעט (ביטחון עצמי וחרדה מקשורים גם לבריאות נפשית ופיזית).

ואכן, על פי הספרות, המשפחה מהווה מוסד חשוב בחייו של הפרט. היא קיימת בצורה כזאת או אחרת בכל החברות האנושיות המוכרות לנו כיום. קשה לתפקד בחברה ללא משפחה ובדרך כלל נכללים בה אותם אנשים שנפנה אליהם לקבלת תמיכה בשעת הצורך. הגישה הפונקציונאלית רואה במשפחה את אחת החוליות המקשרות בין הפרט לחברה, באמצעותה משתלבים בני-אדם בחברה הכללית.

מטרת המחקר היא לבדוק האם הקשישים המקבלים תמיכה מבני משפחתם,חשים משמעות רבה יותר בחייהם. בנוסף, האם אותם קשישים הם גם בעלי תחושות חרדה נמוכות יותר מאשר קשישים שאינם מקיימים קשרים בלתי פורמאליים.

לאור חשיבותה של המשפחה בחיי הפרט במסגרת מחקר זה נבחנה השאלה, האם תמיכה משפחתית,בלתי פורמאלית, משפיעה על ביטחון העצמי ומפחיתה רמת חרדה אצל קשישים?

שיטת המחקר במחקר זה הינה שיטת מחקר כמותית. מבנה העבודה יכלול שלושה חלקים מרכזיים:
1. החלק הראשון מציג ספרות מחקרית, בנושא קשישים, רשתות תמיכה בקשישים והשפעת התמיכה על איכות חייו של הקשיש.

2. חלק השיטה כולל את שיטת המחקר וכן את הממצאים אשר מתייחסים לשאלת המחקר והשערות המחקר.

החלק השלישי דן בתוצאות המחקר וחותם את העבודה הנוכחית.

ממצאי המחקר מלמדים כי קיים קשר חיובי בין תמיכת הקרובים למידת תפיסת הביטחון העצמי ומכאן ניתן להבין כי הקשיש יחוש בטחון עצמי גבוה יותר, באים משפחתו תתמוך בו.כמו כן, על פי ממצאי המחקר, קשישים הנתמכים על ידי משפחתם, הם חרדים פחות מקשישים שאינם נתמכים. מכאן ניתן להבין כי קשישים יחוו חרדה מועטה , באם משפחתם תתמוך בהם נפשית.