בתרבויות רבות המוסיקה שזורה בחייהם של בני האדם, באופן דו כיווני, היא משפיעה ובאותו הזמן מושפעת מהחברה. מהווה כלי נהדר לניתוח חברתי, כמו גם הבנת האינטרסים של קבוצות שונות.

סקירת ספרות הבוחנת מהם דפוסי התוכן במוסיקה החרדית  והשימוש בה כמדיום המוני המשמש כלי להעברת מסר

הציבור הדתי הוא מיעוט בחברה הישראלית, וכמיעוטים אחרים אינו מיוצג כראוי במוקדי כוח רבים (מערכת המשפט, צמרת צה"ל, מועצות מנהלים וכו') כמו כן, האדם דתי הנתקל יום-יום בעמיתיו החילוניים בשכונה, בעבודה, במילואים ובמסגרות חינוך, חש שהוא מיעוט, וכי לדעותיו ולאמונותיו האותנטיות אין קיום בעולם הנאור.

העיתונות החרדית החלה דרכה מתוך הצורך לתת תשובה הולמת לעיתונות האחרת (העיתונות החילונית, דתית  לאומית וכו') שסחפה בשעתו רבים. בסוף השבוע, יוצאים לאור מספר גדול של שבועונים ויומונים, עם כמויות אדירות של חומר עיתונאי, כתבות, ראיונות, מדורים בנושאי חינוך ומשפחה ועוד.

בימי הבית השני זכתה המוסיקה למקום מכובד בחברה היהודית לזרמיה. המוסיקה הפולחנית שליוותה את עבודת הקודש בבית המקדש הייתה מרכזית ומקובלת. בצדה התקיימה מוסיקה יוונית, והיא חדרה לעתים, ברמות שונות, לחיי התרבות של עם ישראל, אך דומה כי המוסדות היהודיים מימי הבית הצליחו לסנן את ההשפעות הדתיות והתרבותיות של המוסיקה הנכרית.

העשורים האחרונים של המאה התשע עשרה התאפיינו בפעילות תרבותית יהודית באירופה, אשר כללה מוסיקה יהודית- חסידית. השירה חסידית התפתחה  על עקרון היסוד של היהדות, הוא שימור המסורת על מנת  להבטיח את קיומו של העם היהודי מפני איום ורדיפה.