במדינת ישראל לא קיים הליך מסודר ומבוקר לקביעת סדרי עדיפות לאומיים. כלומר משרד האוצר מציג תוכנית אחת, המהווה הצעת תקציב ואותה הוא מגיש לאישור הממשלה. תכנית תקציבית זו הנה הבסיס למקח ולממכר הקודמים לאישור התקציב על ידי הממשלה.

מטרתה של העבודה הנוכחית הנה ניתוח תקציב רגיל של רשות מקומית

בשיטת התקצוב הציבורי הנהוגה בממשלת ישראל, מושם דגש על סעיפי התשומות ולא על היעדים והמטרות של יחידות הביצוע במשרדי הממשלה השונים. כתוצאה מכך לא ניתן חופש פעולה לעורכי התקציב בבחירת פונקצית הייצור היעילה ביותר למתן השירותים ולביצוע המטלות.

ההוצאות העיקריות בתקציב כוללות הוצאות לשירותים כגון חינוך ורווחה , פירעון הלוואות וכספים המופרשים לצורכי פיתוח וקרנות. מקורות ההכנסה העיקריים הם הכנסות עצמיות הכוללות כספים העוברים מהאזרחים ומהעסקים בצורת תשלום ארנונה .מקור הכנסה נוסף הוא שימוש בשירותים עירוניים: הכנסות שמקורן בתשלומי אזרחים בעבור שימוש בשירותים כגון: ספרייה עירונית, פעילויות לקשישים, שירותי תרבות וספורט וכדומה.בנוסף, קיימים.

תקבולים מחוקי עזר, אגרות והיטלים שונים: כגון אגרת מים, ביוב, בעלי חיים וכדומה . קיימים גם הכנסות מדמי שימוש בנכסי הרשות: כגון שכר דירה, תקבול ממכירת נכס של הרשות ועוד.

מטרתה של העבודה הנוכחית הנה ניתוח תקציב רגיל של רשות מקומית, כאשר במסגרת עבודה זו הניתוח בוצע על תקציב מועצה אזורית באזור צפון הארץ.הצגת של התקציב כוללת את ההוצאות וההכנסות בבחינת שירותים מרכזיים, משאבים שונים , שירותים מקומיים, ממלכתיים ועוד.

החלק הראשון בעבודה כלל רקע תיאורטי אודות התקציב הציבורי ככלל ותקציב הרשות המקומית בפרט.& החלק השני כלל את הצגת התקציב עצמו . & החלק השלישי לעבודה הנוכחית הציג את המסקנות אשר עלו בעקבות ניתוח התקציב.