החקיקה המגדירה עבריינות מין כוללת מספר רב של חוקים כאשר במסגרת חוק העונשין, פרק י-פגיעות בגוף, סימן ה-עבירות מין, כוללות אונס, בעילת קטינה בהסכמה, מעשה סדום, מעשה מגונה ו-סחיטה מינית באיומים.

העבודה בוחנת את השאלה האם יש מקום להאריך את תקופת ההתיישנות בעבירות מין בקטינים במקרים שנטען שצף זיכרון מודחק. כמו כן קיימת בחינה של התהליך שהוביל להשגת הדין המצוי לעניין סוגיית ההתיישנות שהתאפיין בעיקרו בתיקון שחל בסעיף 354 לחוק העונשין במהלך השנים אל מול הדין הרצוי שיש לשאוף להשיגו.

ילדים שעברו התעללות מינית לרוב חשים אשמה, בושה, הוקעה מהסביבה ולהיבטים שליליים נוספים המקושרים לילד. תחושות אלו מובילות לירידה בדימוי העצמי של הילד. התעללות מינית ומובילה לקשיים רגשיים עמוקים, המובילים לשימוש באלכוהול וסמים. כמו כן ילדים החווים התעללות מינית עשויים להגיע למקרים קיצוניים עד הרסניים כגון קטיעת איברים והתאבדות. הסימנים המקדימים לכך הם חרדה, ייאוש, ערך עצמי ירוד, אי סדרי בריאות מנטליים כמו דיכאון.

כמו כן, חקר מקרה של ילד אשר עבר התעללות פיזית ומינית מצד אביו העלה כי הילד עבר מספר ניסיונות התאבדות. התנהגות מינית שויכה גם לאישיות פגיעה, תכונות התנהגותיות וכן חיבור לחברה

על מנת לדון בסוגיית ההתיישנות וזיכרון מודחק כאמור, קיימת תחילה סקירה של נושא הזיכרון המודחק, המחלוקות בנושא, פסיקה בארץ ובעולם בעניין זה. לאחר מכן קיימת סקירה של נושא הדיווח המאוחר והשיהוי בהגשת תלונה, המאפיינים עבירות כגון אלו. בפרק שלאחריו, מוצג ההסדר המשפטי המיוחד שנוצר בעבירות מין במשפחה, המוגדר כסייג לכלל התיישנות במשפט הפלילי, בהמשך, נסקרים השינויים והמגמות שחלו הן מבחינה סטטוטורית והן מבחינה חברתית, עד גיבוש ההסדר האמור בחקיקה, לצד אופן החלתם ויישומם בפסיקה; כמו כן מוצגת הביקורת על סייג ההתיישנות בעבירות מין.

הבחינה בוצעה תוך סקירה המשווה בין הדין הזר לדין הקיים במדינת ישראל.

עוד נבחן האופן שבו שיטת המשפט הזר ( בעיקר במדינות ארצות הברית) מתמודדות עם סוגיית ההתיישנות בעבירות המין באופן השוואתי למשפט הישראלי.