אירוע משברי הוא מצב שבו נשקף לציבור איום על הסדר הקיים, ובמהלכו משתנה המציאות המוכרת ועמה היכולת להעניק משמעות להתרחשויות במושגים הקיימים. הרווחה הנפשית של האדם, משתנה בהתאם למצב בו האדם שרוי.
סקירת הספרות הנוכחית דנה בתפקידן של רשתות חברתיות עבור רווחה נפשית בתקופת הקורונה
השיפוט וההערכה לגבי מצב כלשהו מתבססים על השאלה האם המצב טוב יותר או גרוע יותר בהשוואה למצב שאליו הורגלנו. לפיכך, כאשר הציבור נחשף לשינוי, ממצב אחד למצב גרוע יותר, הנטייה שלו תהיה לכיוון שלילי, ולהפך, שינוי ממצב אחד למצב טוב יותר, יטה את הציבור לכיוון חיובי.
רשתות חברתיות הן למעשה חלק ממושג רחב יותר הנקרא- מדיה חברתית. רשת היא מבנה חברתי המורכב מקבוצה של מספר גורמים חברתיים, המקיימים ביניהם מערכת של קשרים הדדיים בעוצמות שונות
צריכה, השתתפות והפקה הם שלושה ממדים המתארים את הפעילויות השונות של המשתתפים ברשתות החברתיות. הצריכה מתייחסת לקריאה, לצפייה או להשקפה באופן פאסיבי. השתתפות מתארת תקשורת עם אחרים הנעשית באמצעות פרסום תגובה, שאילת שאלות ושיתוף אחרים.
בשנים האחרונות, חלה עלייה במשתמשים ברשתות החברתיות באינטרנט, וכך גם עלייה בהשפעה של הרשתות על חיינו. (להמציא מאמר). לאור ההשתתפות ההולכת וגוברת של האנשים במדיה החברתית, נעשו מחקרים רבים בקרב האוכלוסייה על מנת לבחון כיצד הרשתות החברתיות משפיעות על חיינו, ונמצא כי הממצאים סותרים.
מדיה החברתית ממלאת תפקיד מרכזי במאבק בנגיף והשפעתו באמצעות מספר רב של אמצעים הכוללים העברה מתמשכת של עדכונים מקומיים וגלובליים אודות המגיפה וכן הוצאת אזהרות והנחיות להתמודדות עם המגפה.
1 רווחה נפשית
1.2 רווחה נפשית בתקופת משברים
1.3 רווחה נפשית והבדליים בין דוריים
רווחה נפשית בהשוואה בין מבוגרים לצעירים.
2 רשתות חברתיות
2.1 רשתות חברתיות ורווחה נפשית
3. מגפת הקורונה
ביבליוגרפיה