מאז לידת הציביליזציות, בני האדם נתקל במגפות שונות, שגרמו לפאניקה, הרס, מוסר ובעיות נפשיות, אך כיום, בהיות העולם הפך לכפר גלובלי, הופעתן של מגיפות אזוריות או מגפות עולמיות מתפשט במהירות. המחלה הזיהומית החדשה של נגיף הקורונה היא זן מתמשך של הדבקה ב- COVID-19, שגרם לתסמונת בעיית נשימה חריפה של נגיף קורונה ברחבי העולם.

שאלת המחקר תבחן מהו תפקידן של רשתות חברתיות עבור רווחה נפשית בתקופת הקורונה בהשוואה בין מבוגרים לצעירים.

מגיפת הקורונה הופיעה במקור בעיר ווהאן בסוף דצמבר 2019. המגיפה החלה להתפשט במהירות בערים אחרות בסין. מאוחר יותר COVID-19 השפיע על יותר מ -200 מדינות. ארגון הבריאות העולמי הכריז על מגיפת COVID-19 כמצב חירום לבריאות הציבור כ"דאגה בינלאומית". בהתבסס על העובדות הסטטיסטיות, שיעור התמותה בקרב חולים במחלות זיהומיות ונע בין 2% ל -3% ברחבי העולם.

כמו כן,  במאה ה -21 אנשים עם תסמינים של רמות חרדה גבוהות יותר דיווחו על הנטייה של שימוש מופרז במדיה החברתית. שימוש במדיה חברתית, כמו פייסבוק, מספק פלטפורמות, ואנשים יכולים להתמודד עם הרגשות השליליים שלהם.  החוויה החיובית בפלטפורמות מדיה וחוויות מקוונות מובילה לפיתוח קשר רגשי הדוק לשימוש ברשתות החברתיות, מה שיוצר רצון עז הישאר באינטרנט באופן קבוע. ההתנהגות הממכרת של משתמשי מדיה חברתית הצביעה על קשר עם תסמיני מתח בקרב סטודנטים צעירים ברמת האוניברסיטה

חשיבותה של העבודה הנוכחית היא בהבנה כי האנשים בקהילות המושפעות חייבים ללמוד להגן על עצמם מפני הסכנות האפשריות של נגיף מסתורי ובלתי ידוע זה. הישארות בבית, הימנעות מאינטראקציות גופניות יומיומיות והסגר ביתי הן בין שיטות הבקרה והמניעה של התפשטות מחלה זו. בהקשר זה, אנשים בקהילה משתמשים בכלים טכנולוגיים לצורך מידע, על מנת לחנך ולעקוב אחר נושאים הקשורים לבריאות וליצור רווח נפשית חיובית.

שאלת המחקר:

האם קיים קשר בין מידה ואופן השימוש ברשתות חברתיות לבין הרווחה הנפשית בקרב צעירים ומבוגרים

השערות המחקר

1. יימצא כי בתקופת משבר הקורונה קיים קשר שלילי בין מידת השימוש ברשתות חברתיות לבין גיל המשתמש.
2. יימצא קשר חיובי בין רווחה נפשית חיובית לבין מידת השימוש ברשתות חברתיות
3. מידת השימוש ברשתות חברתיות וגילו של המשתמש בתקופת הקורונה משפיעה לטובה על הרווחה הנפשית.

הבדיקה תערך בהתאם לחלוקה לפרקים הבאים:

1. פרק סקירת ספרות אשר יכלול דיון אודות משתני המחקר, רווחה נפשית, רווחה נפשית בתקופת משברים, רווחה נפשית והבדליים בין דוריים.  כמו כן, הסקירה תערוך דיון אודות הרשתות החברתיות ומאפייניהן וכי תדון בקשר בין רשתות חברתיות ורווחה נפשית. החלק השלישי בסקירה ידון במגפת הקורונה והשלכותיה.
2. פרק המתודולוגיה יציג את משתתפי המחקר, כלי המחקר (שאלון)], הליך המחקר ושיטת עיבוד הנתונים.
3. פרק הממצאים יציג מדדי מרכז ופיזור לשימוש ברשתות חברתיות בקרב המשתתפים, מדדי מרכז ופיזור למשתני המחקר: רווח ה אפקטיבית וקוגניטיבית בקרב המשתתפים וכן ניתוח השערות המחקר.
4. פרק דיון ומסקנות יערוך דיון בין ממצאים המחקר, סקירת הספרות וכן יעלה מסקנות ותובנות.