תיאוריית הלמידה החברתית (- Social Learning Theory) של בנדורה, מתבססת על עקרון של התנייה אופרנטית. התיאוריה מתמקדת בקשר שבין גירויים מסוימים לבין התנהגות אנושית. לפי התיאוריה ישנה הנחה, כי קיים מערך של "עקרונות למידה", שעליהם מבוססות כל צורות ההתנהגות האנושית.

סקירת הספרות הנוכחית עניינה בתפיסת תפקידי מין בתכניות הטלוויזיה לילדים

סוציאליזציה היא תהליך הפנמת הנורמות והאידיאולוגיות של החברה. סוציאליזציה כוללת גם למידה וגם הוראה ולכן היא האמצעי שבאמצעותו רציפות חברתית ותרבותית מושגת. סוציאליזציה קשורה לפסיכולוגיה התפתחותית, כאשר בני אדם זקוקים לחוויות חברתיות כדי ללמוד את תרבותם ולשרוד.

ביקורת רבה ספגה זירה זו במהלך גלי הפמיניזם בעשורים האחרונים, היא הואשמה בחיזוק ההגמוניה הפטריארכלית, כמתעלמת מהקול הנשי, כממקמת את הנשים במקום נמוך יותר ביחס לגבר וכשותפה עיקרית לאפליה כלפי נשים

למרות ההתקדמות שביצעה הטלוויזיה מאז הקמתה, המדיום לצערי עדיין מציג סטריאוטיפים מגדריים עדינים, ולא כל כך עדינים, במיוחד בתוכניות טלוויזיה לילדים. ניתוחי תוכן תיעדו את הסטריאוטיפים הנרחבים שהוצגו בטלוויזיה, שלא רק מתארים התנהגויות קפדניות עבור גברים ונשים כאחד, אלא גם מתארים לעתים קרובות את ההתנהגויות והדמויות הנשיות כנחותות

במחקרים השונים שנערכו התגלה קשר בין משך הזמן שהילדים מקדישים לצפייה בטלוויזיה לבין רכישת תפקידי מין סטריאוטיפיים. הילדים נחשפים מינקותם באופן מאסיבי לתכניות טלוויזיה המציגות דימויים ומסרים מיניים מסוימים, וכך הן תורמות לעיצובן של תפיסות עולם חברתיות בקרב הילדים. הילדים הצופים יותר בטלוויזיה עם הגיל נוטים לפתח אמונות מגובשות יותר על תפקידי המין

תרבות המדיה כוללת טקסטים כתובים, סרטי קולנוע ותוכניות טלוויזיה שניתן לנתחם כטקסטים באמצעות רכיביהם המילוליים והחזותיים

כאמור, תרבות המדיה נתפסת באופן שונה בקרב אנשים שונים ולכן יש התופסים טקסטים/ סרטים אלו ואחרים  כתרבות נמוכה או כתרבות גבוהה ולכן המחשבה האנושית לתכנים התקשורתיים משייך את בני האדם באופן סמלי כקהילה אתנית, מעמדית, מגדרית, לאום וקהילות של אמונה דתית כזו או אחרת.