נשות רבנים מהוות מושא סקרנות והערצה, כאשר לעתים נדירות נתפסו נשות רבנים כמנהיגות דתיות  וקהילתיות. נשות רבנים במרוצת היסטוריה מילאו תפקיד חשוב בבניית חיי היהודים אך לא ידוע על כך הרבה

מטרת מחקר זה היא לחקור את תפקידה של אשת הרב ואשת הקייס. 

מעמד הנשים היא אחד הנושאים החשובים של העשורים האחרונים, ולא רק במחקר אקדמי, כאשר על מנת לבחון את תפקידה ומעמדן של נשים יהודיות בתקופת המשנה (כ 200 לספירה) יש לחזור בהכרח לתקופת המקרא.

קהילת ביתא ישראל רואה עצמה כקהילה יהודית. עם זאת, בניגוד לקבוצות אחרות, יהודי אתיופיה צריכים לעבור טקסי גיור רשמיים ליהדות, כאילו לא היו יהודים, מכיוון שהפרקטיקה שלהם נחשבת לא נורמטיבית תחת האורתודוקסיה הדומיננטית. עבור נשים זה כולל טבילה במקווה או באמבט טיהור, שנתפס כפוגעני בקרב ביתא ישראל המתגאים בטקסי ההיטהרות שלהם

יחידת הניתוח במחקר הנוכחי מתייחסת לאשת רב בישראל ואשת רב (קייס) באתיופיה. הנימוק לבחירת הנושא נעוץ בכך שעל אף שמדובר בדת אחת, הדת היהודית, קיימים הבדלים בין תפקידה של אשת הרב/קייס, הבדלים שמלמדים רבות על התרבות האתיופית – יהודית. לאור העובדה כי קהילת ביתא ישראל, חלק מהחברה הישראלית, נכון לחקור את שורשיה היהודיים- תרבותיים.

שאלת המחקר היא מהו תפקידה של אשת הקייס באתיופיה בהשוואה לאשת הרב בישראל ? טענת המחקר היא כי יימצאו הבדלים מהותיים בין נשות הרבה באתיופיה ובישראל בבחינת תפקידים, מעמד ומנהגי טהרה.

מערך המחקר הוא מערך מחקר איכותני -פרשני, מחקר שעוסק בחקר תופעות מתוך מגמה להבין אותן, את משמעויותיהן לגבי החווים אותן ולנסות להתקרב לעולמם של הסובייקטים, מושאי המחקר, באמצעות איסוף נתונים המופקים על-ידם ובשפתם.

כלי המחקרי- ניתוח כתבות: ניתוח כתבות אינטרנטיות ( NRG ynet) הדנות בתופעה הנחקרת וראיונות עם קייסים ורבנים.

המחקר עשה שימוש במספר מחקרים היסטוריים בכדי לסייע במיקום אשת הרבנות בנקודות שונות בהיסטוריה היהודית.