חינוך רב-תרבותי מכיר באחֵריוּתם של האחרים בהענקת שחרור וזכויות שוות, בדיאלוג, בשונוּת, בהעצמת השוויון בין בני האדם ובחירותם.

מטרתו של המחקר הנוכחי הייתה לבחון כיצד מורים דרוזים תושבי רמת הגולן ותושבים ישראלים תופסים את נושא החינוך לרב תרבותיות בישראל.

עבודת המחקר הנוכחית ענייה בדרוזים החיים במדינת ישראל המחזיקים בזהות דתית אחידה ושונה מזו של הערבים המוסלמים והנוצרים. הם משתייכים לדת שנוסדה במאה ה-11 במצרים כשלוחה של האסלאם השיעי (האיסמעילי). כאוכלוסייה כפרית הנוטה להסתגרות במקומות יישוב מרוחקים מהעיר, בתי-הספר של העדה הוקמו רק בכפרים הגדולים.

עד שנת 1975 היו בתי הספר ביישובים הדרוזיים חלק ממערכת החינוך הערבי, מבחינת התכנים והן מבחינת המורים. אך בסוף שנות הששים תבעו דרוזים, להקים מערכת חינוך עצמאי, שתהיה בעלת תכנים וניהול פדגוגי נפרדים, בדומה למתכונת של החינוך הממלכתי-דתי בישראל.

העובדה כי כיום מתכונת לימודית מובחנת למגזר הדרוזי ובהיות החברה הדרוזית , קבוצת מיעוט הידועה כחברה מסורתית ושמרנית , העלתה את הצורך לבחון תפיסות של מורים דרוזים ביחס לחינוך הבין תרבותי לעומת מורים ישראלים, כאשר מורים דרוזים ו ישראלים כאחד חיים בחברה הישראלית, חברה רבה תרבותית המאגדת בתוכה מיעוטים רבים.

שאלת המחקר בחנה כיצד מורים דרוזים תושבי רמת הגולן ותושבים ישראלים תופסים את נושא החינוך לרב תרבותיות בישראל ?

הבדיקה נערכה בקרב מורים ישראלים ודרוזים- תושבי רמת הגולן באמצעות ראיונות.

שיטת המחקר היא איכותית, כלי המחקר הוא ראיון אשר נערך בקרב 8 מרואיינים. הריאיון כולל מספר חלקים: שאלות בנושא חינוך בין תרבותי, תפיסה חינוכית, התמודדות עם שונות ועוד.

מסקנות המחקר העלו בין היתר מספר הבדלי תפיסות כאשר מורים דרוזים ישראלים רואים בחינוך בין תרבותי חינוך המכיר בשוני בין תרבויות ובשוויון, סבורים כי ניתן לצמצם את הקונפליקט הבין תרבותי באמצעות מפגשים בין דרוזים ליהודים, מאמינים כי התמודדות עם שונות בין התלמידים באמצעות התמקדות בחלש, מאמינים כי התלמיד מצוי במרכז, גורסים כי הקניית ערכים הנה חלק מהתפיסה החינוכית בבית הספר וכן טוענים כי בית הספר זקוק למשאבים לצורך קידום תלמידיו.