העובדה כי כיום מתכונת לימודית מובחנת למגזר הדרוזי ובהיות החברה הדרוזית , קבוצת מיעוט הידועה כחברה מסורתית ושמרנית העלתה את הצורך לבחון תפיסות של מורים דרוזים ביחס לחינוך הבין תרבותי לעומת מורים ישראלים, כאשר מורים דרוזים ו ישראלים כאחד חיים בחברה הישראלית, חברה רבה תרבותית המאגדת בתוכה מיעוטים רבים.

שאלת המחקר בחנה כיצד מורים דרוזים תושבי רמת הגולן ותושבים ישראלים תופסים את נושא החינוך לרב תרבותיות בישראל ?

חינוך רב-תרבותי הוא לא רק היכרות עם תרבות האחר, אלא עיצוב סביבה המשקפת את השונות התרבותית, ובעיקר יצירת שינויים מבניים המבטאים את השוני התרבותי. החינוך צריך להיות מעוצב כך שיתאים לכל תרבות, לכל גזע ולכל קבוצה חברתית.

מטרתו של חינוך לרב-תרבותיות היא להעצים את העוסקים בו, על מנת שיהיו בידיהם כוחות וכלים חינוכיים להניע שינוי חברתי. זהו תהליך העצמה של קבוצות מקופחות. המבנה החברתי והתרבותי של ישראל וכן מערכת החינוך המגזרית, מעודדים חינוך לרב תרבותיות פרטיקולריסטית. הדבר גורם לכך שכל מגזר מכיר, למעשה, את תרבותו שלו ומידת החשיפה שלו לתרבות של מגזרים אחרים מועטה ביותר.

מטרת המחקר: לבחון את תפיסת החינוך הרב- תרבותי של אנשי חינוך דרוזים תושבי רמת הגולן ודרוזים תושבי ישראל.

שיטת המחקר היא איכותית המתבססת על ראיון אשר כולל מספר חלקים: שאלות בנושא חינוך בין תרבותי, תפיסה חינוכית, התמודדות עם שונות ועוד.

ניתוח הראיונות של המורים הדרוזים מרמת הגולן וכן הישראלים העלו תפיסות זהות וכן תפיסות שונות כאשר נמצא כי חינוך בין תרבותי הנו חינוך המכיר בשוני בין תרבויות ובשוויון ביניהם בקרב המורים הדרוזים, כלומר המורים הדרוזים הדגישו כי חינוך בין תרבותי הוא חינוך המכיר בשונות ובשוויון בין כל הקבוצות בחברה.
לעומת זאת, נמצא כי על פי תפיסות המורים הישראלים, חינוך בין תרבותי הוא חינוך מעצים קבוצות מקופחות על פי המורים הישראלים, כלומר לפי המרואיינים חינוך בין תרבותי מיועד בעיקר להעצמת קבוצות חלשות.