מורים מגלים עמדות חיוביות ביחס לתלמידים לקויי למידה המשולבים בכיתתם וכי עצם השילוב מוביל לתחושת אחריות בקרב המורים ולקידום תלמידים אלו. ככלל, למורה תפקיד חשוב בהצלחתו הלימודית שלתלמיד בעל מוגבלות בכיתה הרגילה.

מכאן, עולה השאלה: מהן עמדות של מורים המשלבים תלמידים עם בעיות נפשיות בכיתתם הרגילה לגבי הצלחת השילוב של התלמידים?

עבודה זו תעסוק  בעמדות של מורים המשלבים תלמידים עם בעיות נפשיות בכיתתם "הרגילה", לגבי הצלחת השילוב של התלמידים. בדיקתה של הסוגיה, מחייבת הגדרת המשתנים הנבדקים, כאשר תלמידים עם בעיות נפשיות הם תלמידים הסובלים לעיתים מהפרעות חרדה לא חולפות, הפרעות דיכאון ופגיעה מבחינה התפתחותית ביחסים חברתיים ובהישגים לימודיים.

מטרתו של המחקר הנוכחי הייתה לבחון מהן העמדות של המורים המשלבים תלמידים עם בעיות נפשיות בכיתתם הרגילה לגבי הצלחת השילוב של התלמידים. במחקר השתתפו מורים המשלבים תלמידים עם בעיות נפשיות בכיתות רגילות במערכת החינוך לפחות שנתיים, וכן מורים מקצועיים המלמדים תלמידים אלה שנתיים לפחות. בסך הכול רואיינו 8 מורים (2 גברים ו—6)  מבתי ספר שונים בצפון הארץ.

ממצאי המחקר העלו כי עמדות המורים ביחס ליתרונות השילוב הם: אמפתיה וקבלת השונה, תרומה לימודית עבור התלמיד המשתלב, התנסות המורה בשיטות למידה חדשות, חיזוק הביטחון העצמי ורכישת מיומנויות חברתיות עבור התלמיד המשתלב. כמו כן,  חסרונות השילוב, לפי עמדות המורים הם: אין מענה קוגניטיבי-לימודי מספק ואין הכשרה וידע בקרב מורים משלבים.. עוד נמצא כי  גורמים המקדמים שילוב מוצלח, לטענת המורים הם: הכלה וכיתות קטנות, הכשרת הצוות, מתן שעות פרטניות, שעות שילוב נוספות ומעורבות הורים.

המחקר הנוכחי התבסס על שיטת המחקר האיכותני נרטיבי, המספק תובנה מפורטת ומעמיקה בנוגע לאנשים, לתהליכים, למאורעות ולתפיסות בשדה החינוכי. הדבר עשוי לעודד את המורים לבחון את עצמם וליזום תהליכי שינוי בעבודת ההוראה, במידה והם רואים צורך בכך

באמצעות השימוש בשיטת מחקר זו, נבחנה תפיסת המורים כלפי שילובם של תלמידים עם בעיות נפשיות במסגרת החינוך הרגילה, בהתייחס לעובדה שלמורים תפיסות שונות מעצם היותם אנשים שונים, בעלי ניסיון שונה וגישה שונה לחיים.