בישראל יש כיום כ -300 אלף אזרחים הרואים עצמם יהודים, דוברי עברית ושילדיהם משרתים בצה"ל, אך הם אינם נחשבים ליהודים על ידי הרבנות הישראלית או על ידי מדינת ישראל. יש להם זכות להצביע, כמו כל אזרח ישראלי אחר, אבל הם לא יכולים להתחתן בישראל. אולם עובדה זו אינה מונעת מהם ללדת ילדים, אשר בתורם אינם נחשבים יהודים למוסדות המדינה.

העבודה הנוכחית עוסקת בתופעת הנישואים המעורבים כפי שהם נתפסים בקרב בני נוער ערבים ויהודים.  

קיים סיכון גדול מאוד שייווצרו קטגוריית משנה של יהודים ישראלים שמעמדם לא ברור, מעין יהדות שולית, ויכללו אנשים שהם משתתפים מלאים בחיים הפוליטיים של ארצם, אך אינם יכולים להינשא כחוק בישראל

מתוך נקודת מוצא של תיאורית המגע , מנסה העבודה לבחון את הקשר בין תפיסת הצד השני לבין עמדות כלפי נשואים מעורבים בישראל בקרב בדואים ויהודים.

המגע מאפשר את ההזדמנות לתקשר עם אחרים, הם מסוגלים להבין ולהעריך נקודות דעות שונות, אורחות חייהם וכדומה. כתוצאת מכך נבנית הערכה וההבנה מחודשת וכי דעות קדומות מטשטשות. כלומר בעת מפגש בין קבוצות יריבות נוצר מצב של  דעות קדומות, סטריאוטיפים ואפליה ואולפורט טוען כי קשר ומגע בין הקבוצות דווקא מצמצם את הבעיות הלוו ומוביל לאינטראקציות טובות יותר.

מטרתו של המחקר הנוכחי הייתה לבחון את תפיסת הצד השני בקרב נערים בני נשואים מעורבים בישראל בקרב נערים בחברה הבדואית והיהודית בישראל. הבדיקה כללה שלוש  קבוצות: נערים לנישואים מעורבים, נערים יהודים ובדואים. מדגם המחקר הקיף 60 משתתפים,  נערים לנישואים מעורבים, נערים יהודים ובדואים.

1. השערה מס' 1 טענה כי  תפיסותיהם של הנבדקים המעורבים כלפי הצד השני יהיו חיוביות יותר מאשר תפיסותיהם של נבדקים לנישואים לא מעורבים.
2. השערה מס' 2 טענה כי יימצאו יותר תנאים חיוביים העשויים להיות מתווכים לשינוי תפיסות כלפי הצד השני בקרב נערים לנישואים מעורבים יותר מאשר לנערים יהודים/בדואים