עבודת סמינריון אקדמית הבוחנת את תפיסת המשפחה במסורת היהודית הנחלקת לשתי תקופות עיקריות, תקופות אלו תואמות את השינויים שחלו בעולם הן במעמדה של האישה, והן בשאלה המהותית מהי משפחה?

הגדרת המשפחה וכן תפקידיה עברו שינויים במהלך השנים אשר כללו מעבר מדפוס המשפחה המסורתי, המאפיין במידה רבה את ישראל לדפוס מודרני ופוסט מודרני המציג משפחות אשר כבר אינן מורכבות מגבר, אישה וילדים.
הגישה הפונקציונאלית רואה במשפחה את אחת החוליות המקשרות בין הפרט לחברה, באמצעותה משתלבים בני-אדם בחברה הכללית .
פרס וכץ טוענים, שהגדרת המשפחה המקובלת ברוב המדינות המתועשות, היא "מערכת משפחתית פוסט-גרעינית", שמאפייניה העיקריים: 1) היותם של הפרטים המשתייכים למשפחה יותר אוטונומיים ופחות תלויים הדדית. 2) את מקומם של ערכים של קונפורמיות וחובה כלפי האחרים, תופסים ערכים של הגשמה עצמית. 3) פוחתת יציבותה של המשפחה. 4) מעבר של תפקודים מן המשפחה למערכות חברתיות אחרות. 5) ערכי השוויון חודרים למשפחה והופכים יחסי סמכות ודומיננטיות לבלתי מקובלים, הן בין המינים והן בין הדורות. 6) לצד הדפוס המשפחתי הקונבנציונאלי תופסים מקום דפוסי משפחה חלופיים, דוגמת: משפחות כפולות קריירה, משפחות חד-הוריות, משפחות חד-מיניות וכך הלאה. ישראל מתאפיינת בעיקר, במשפחות נורמטיבית הכוללות גבר ואישה, הנשואים זה לזה כדת משה וישראל. כמו כן, מספר המשפחות בישראל בשנת 2008 נאמד ב- 1.73 מיליון, מהן 1.40 מיליון משפחות שבהן ראש משק הבית יהודי (81%), ו-281 אלף משפחות שבהן ראש משק הבית ערבי (16%). הנתונים דמוגרפים מלמדים שמדינת ישראל היא יותר משפחתית מארצות מערב ומזרח אירופה, וזאת ע"פ מדדים של: שעור ילודה גבוה יחסית, שעור גירושין נמוך יחסית, מיעוט של לידות מחוץ לנישואין. כאמור, ע"פ נתוני הלמ"ס כ-6% מכלל המשפחות בישראל הנם משפחות המוגדרות חד הוריות עם ילדים זאת לעומת 10% בנורווגיה וקנדה ו-14% בארצות הברית. עם זאת, למרות תופעה זו מסתמנת שחיקה של הדפוסים המשפחתיים תוך חלחול של תמורות הבאות לידי ביטוי בעליית שיעור הגירושין, ירידה בשיעור הילודה, עליה בכמות הלידות מחוץ לנישואין ועוד.