חינוך ביתי הנו חינוך המתקיים בבית, בתא המשפחתי, אשר אמון על חינוך הילדים. משפחות בעשורים האחרונים מגלות עניין מחודש בחינוך הביתי, ובוחרות לחנך את ילדיהם בבית.
העבודה הנוכחית דנה בסוגית החינוך הביתי, מאפייני והשפעתו על התפתחות הכישורים החברתיים של הילדים.
העבודה הנוכחית עוסקת בחינוך הביתי, חינוך המוגדר כחינוך הניתן לילדים בבית, כאשר מדובר בשיטת חינוך מסורתית במסגרתה ההורה מחנך את ילדו משנות ה-60, הולכת ומתפשטת בעולם (ובשנים האחרונות גם בישראל) תנועה המקיפה משפחות שהחליטו לקחת את החינוך של ילדיהן על אחריותן. הורים אינם שולחים את הילדים לבית הספר והם נשארים בבית עם ילדיהם בניגוד לחוק חינוך חובה בבית ספר.
להורים תפקיד מכריע בהתפתחות החברתית והרגשית של ילדיהם, כאשר הגורמים המשמעותיים אשר יכולים לנבא קשיים בהסתגלותם של ילדים והתנהגויות אנטי חברתיות נחקרו על ידי חוקרים שונים. הספרות טוענת כי קיים חשש שבחינוך הביתי הילדים לא יפתחו קשרים חברתיים, לא ילמדו כיצד להשתלב ולהתמודד בחברה והדאגה היא שילדים אלו יהיו מבודדים חברתית. לילדים אלו אין אינטראקציה עם ילדים אחרים, משחקים עם החברים הם נדירים ומאחר ואינם לומדים במסגרת בית ספרית הם מתקשים לשמור על קשרי חברות.
העבודה הנוכחית בחנה את תפיסת הורי ילדים לחינוך הביתי את התפתחות הכישורים החברתיים של ילדיהם.
במסגרת העבודה הנוכחית נערכו ראיונות בקרב הורים לילדים בחינוך הביתי על מנת להבין את עמדתם ביחס להתפתחות הכישורים החברתיים של ילדיהם.
ממצאי המחקר מעלים בין היתר כי ילדי החינוך הביתי גם נפגשים עם ילדים מחוץ לחינוך הביתי וכך הם נחשפים לקשת חברתית רחבה המקנה להם מיומנויות חברתיות , כמו כן הייחוד של החינוך הביתי הוא המגע התכוף עם ההורים. הילדים קרובים להוריהם, מתקשרים עם הוריהם ולומדים מהם. ההורים משמשים גם כמודל חברתי-תקשורתי וממנו הילדים מפיקים את יכולותיהם החברתיות.
1. מבוא
2. סקירת ספרות
2.1 החינוך הביתי- רקע ומאפיינים
1.2.1 הגדרה
2.1.2 החינוך הביתי – רקע והתפתחות
2.1.3 הסיבות לקיומו של החינוך הביתי
2.2 החינוך הביתי – יתרונות וחסרונות
2.2.1 יתרונות
2.2.2 חסרונות
2.3 החינוך הביתי בישראל
2.3.1 התפתחות החינוך הביתי בישראל
2.4 מיומנויות חברתיות וחינוך ביתי
2.4.1 מיומנויות חברתיות
2.4.2 רכישת מיומנויות חברתיות במסגרת החינוך הביתי
3. מתודולוגיה
3.1שיטת המחקר
4.ממצאים
ביבליוגרפיה