חינוך ביתי הנו חינוך המתקיים בבית, בתא המשפחתי, אשר אמון על חינוך הילדים. משפחות בעשורים האחרונים מגלות עניין מחודש בחינוך הביתי, ובוחרות לחנך את ילדיהם בבית.
העבודה הנוכחית עוסקת בתפיסת הורי ילדים לחינוך הביתי את התפתחות הכישורים החברתיים של ילדיהם, כאשר החינוך הביתי מוכר בישראל ובעולם כאלטרנטיבה לחינוך המסורתי
להורים תפקיד מכריע בהתפתחות החברתית והרגשית של ילדיהם, כאשר הגורמים המשמעותיים אשר יכולים לנבא קשיים בהסתגלותם של ילדים והתנהגויות אנטי חברתיות נחקרו על ידי חוקרים שונים. תוצאות מחקרים מראות כי אחד המשתנים המרכזיים הנו הסביבה הביתית אליה נחשף הילד וכן טיב היחסים בין הורים לילדיהם במשפחות המוצא .
הספרות טוענת כי קיים חשש שבחינוך הביתי הילדים לא יפתחו קשרים חברתיים, לא ילמדו כיצד להשתלב ולהתמודד בחברה והדאגה היא שילדים אלו יהיו מבודדים חברתית. לילדים אלו אין אינטראקציה עם ילדים אחרים, משחקים עם החברים הם נדירים ומאחר ואינם לומדים במסגרת בית ספרית הם מתקשים לשמור על קשרי חברות.
שאלת המחקר: כיצד תופסים הורי ילדים לחינוך ביתי את התפתחות הכישורים החברתיים של ילדיהם?.
במסגרת העבודה הנוכחית נערכו ראיונות בקרב הורים לילדים בחינוך הביתי על מנת להבין את עמדתם ביחס להתפתחות הכישורים החברתיים של ילדיהם..
ממצאי המחקר מעלים בין היתר כי ילדי החינוך הביתי בעלי יתרון חברתי לעומת ילדי החינוך הרגיל, שכן הם נהנים ממשחק חברתי עם ילדים ממגוון גילאים. באופן זה הם רק משכללים את יכולותיהם החברתיות.
1. מבוא
2. סקירת ספרות
2.1 החינוך הביתי- רקע ומאפיינים
1.2.1 הגדרה
2.1.2 החינוך הביתי – רקע והתפתחות
2.1.3 הסיבות לקיומו של החינוך הביתי
2.2 החינוך הביתי – יתרונות וחסרונות
2.2.1 יתרונות
2.2.2 חסרונות
2.3 החינוך הביתי בישראל
2.3.1 התפתחות החינוך הביתי בישראל
2.4 מיומנויות חברתיות וחינוך ביתי
2.4.1 מיומנויות חברתיות
2.4.2 רכישת מיומנויות חברתיות במסגרת החינוך הביתי
3. מתודולוגיה
3.1שיטת המחקר
ביבליוגרפיה