בשלב זה או אחר כמעט כל המורים חשים תסכול ורגשות שליליים כלפי המקצוע. עם זאת, כמה מורים חווים את הרגשות האלה בצורה חריפה יותר או בתדירות גבוהה יותר. הגורמים לכך הם בין השאר תחושת חוסר יעילות, עומס, דרישות רבות, קושי בהתמודדות עם שינויים, בעיות משמעת ועוד.
סקירת הספרות הנוכחית עוסקת בהיבטים שונים של הקשר בין אינטליגנציה רגשית לרווחה אישית ולשחיקה בעבודה בקרב מורים
תשישות רגשית היא מרכיב היסוד של השחיקה ולכן זהו היבט קריטי של תפקוד המורה בבית הספר, שכן הוא גורם למורה להתרחק רגשית וקוגניטיבית מעבודתו . כמו כן, דפרסונליזציה עלולה להפריע לתהליכי הלמידה בבית הספר, בהתחשב בכך שהיחס האישי של המורים לאחרים נתפס כהיבט חשוב בלמידה. בנוסף, תחושות חוסר יעילות של המורה, הוכחו בעבר כמעכבות למידה של תלמידים.
רווחה היא מושג מעורפל עם מימדים פילוסופיים רבים החל מבריאות פיזית וצורות שונות של אושר. על פי ההגדרה הקלאסית שהשתמש בה ארגון הבריאות העולמי (WHO, 1946), "בריאות היא מצב של רווחה גופנית, נפשית וחברתית מוחלטת, ולא רק היעדר מחלה או חולשה".
מאחר ורווחתם המקצועית של המורים נחשבה כאחד המדדים החשובים להוראה אפקטיבית , לאורך השנים, ההתייחסות לרווחה הייתה הערכה חיובית של היבטים שונים של העבודה כולל היבטים רגשיים, מוטיבציה ועוד.
האינטליגנציה הרגשית הנה נושא למחקר משמעותי במשך שני העשורים האחרונים, החל מהדיון בשאלה האם האינטליגנציה הרגשית היא מולדת או נלמדת, לקטגוריות של התנהגויות ספציפיות המגדירות אינטליגנציה רגשית. ההגדרה הראשונית לאינטליגנציה רגשית כללה את המיומנויות המנוצלות בהבנה ובניהול של אנשים.
באשר ליחסים בין אינטליגנציה רגשית לשחיקה, נמצא כי בהירות רגשית קשורה באופן משמעותי למצבי הרוח ומתואמת באופן משמעותי עם ההישג האישי. נמצאו גם קורלציות (התאמות) משמעותיות בין תשישות רגשית ותחושת הישג אישי של השחיקה לבין והקלה על חשיבה רגשית והבנה של רגשות.
2.1 שחיקה בעבודה
2.2 שחיקה של מורים במקצוע ההוראה
2.3 רווחה אישית
2.3.1 רווחה אישית של מורים
2.4 אינטליגנציה רגשית
הקשר בין אינטליגנציה רגשית לרווחה אישית ולשחיקה בעבודה
פרדיגמת המחקר
ביבליוגרפיה