תיאורית הלמידה החברתית, מניחה כי למידה כמו רכישת כל התנהגות אחרת, תלויה בקיומו של מודל בסביבה, שיהווה מקור או דמות לחיקוי של ההתנהגות על פי גישה זו למידה נלמדת באמצעות תהליכים פסיכולוגים וההתנהגויות שנלמדות לעיתים מתוגמלות מכאן שפרטים לומדים התנהגויות מעין אלו באמצעות תצפית וחיקוי.

סקירת ספרות זו עוסקת בנושא תיאורית הלמידה החברתית

על-פי תיאוריות הלמידה החברתית , די שהתלמיד יצפה במודל ויקבל חיזוק על התנהגות כלשהי, כדי שתגבר הנעתנו לחזור על התנהגות זאת מתוך ציפייה לחיזוק הנצפה. המודל יכול להיות אדם אשר לו השפעה רבה על הנוער וכי דמויות המפתח המעצבות של הילד הלא הם הוריו. גורם נוסף מגדיל את הנטייה לחיקוי, היא מידת תכיפות המפגש בין הילד לבין המודל.

התאוריה מבוססת על הרעיון שאנו לומדים מהאינטראקציות שלנו עם אחרים בהקשר החברתי, על ידי התבוננות בהתנהגותם של אחרים, אנשים מפתחים התנהגויות דומות. על פי התאוריה, הסביבה (למשל, חברים) יכולה להשפיע על למידה על ידי הדמיה של תהליכים קוגניטיביים, מוטיבציה, ורגש.

תלמידים לומדים מתך מודלים, עמדות, ותגובות רגשיות של מוריהם, ומכאן חשיבותה של ההתבוננות ולמידה מתוך מודלים, עמדות, ותגובות רגשיות של אחרים במסגרת הלמידה.

ישנם מספר מרכיבים עיקריים לתאוריית הלמידה החברתית .

למשל: המרכיב הראשון הוא למידה באמצעות תצפית, כלומר לומדים להתבונן התנהגויות של אחרים כדי להתחיל את תהליך הלמידה. & המרכיב השני הוא חיקוי, כאשר לאחר התבוננות בהתנהגותם של אחרים, אנשים מטמיעים ומחקים התנהגות שנצפתה.