השפעת הגלובליזציה על הרחבת הפערים המרחביים, החברתיים והכלכליים ועל אי השוויון נחקרה רבות והיו אף שתיארו את הגלובליזציה כהפרדה גזעית וטכנולוגית של העולם: עולם שבו 90% מהאכלוסיה חיים בעוני ובדחק, והשאר חיים חיי עושר.

הסקירה הנוכחית נוגעת בפערים בחברה הישראלית, מציגה תיאוריות כלכליות המסבירות את העוני ומפרטת על ומי הן האוכלוסיות העניות בישראל, תוך הצגת טבלאות וגרפים.

התיאוריה הקפיטליסטית גורסת כי קיימת מידת ההתאמה בין רמת-החיים ומספר הצאצאים הרצוי, אך בקרב אוכלוסיות שונות קיים קשר הפוך בין רמת-החיים וגודל המשפחה הרצוי. כלומר, ככל שרמת-החיים גבוהה יותר, יורד הערך הכלכלי של ילדים למשפחה ולהפך רמת חיים נמוכה מקושרת שלילית למספר הילדים. מכאן שמשפחות עניות מביאות יותר ילדים כדי לשפר את המצב הכלכלי שלהן. בדיקת העוני בהקשר למקום המגורים העלתה כי תחולת העוני בתל אביב נמוכה בהשוואה לתחולת העוני בערים הגדולות ובישראל כולה.

בדיקת הקשר בין מספר המפרנסים במשפחה לבין שיעור העוני העלתה כי משפחה הזוכה למפרנס יחיד , באופן טבעי מצויה בבעיה כלכלית מה עוד שרמת השכר של המפרנסות החד־הוריות נמוכה מאוד בהשוואה לזו של הגברים ובמקרים רבים היא אינה מאפשרת קיום עצמאי. מעֵבר לעבודה בשכר מחוץ לבית, האם נושאת גם בנטל עבודות הבית כך שמספר השעות שהיא יכולה להקצות לעבודה מחוץ לבית מוגבל וכתוצאה מכך מוגבלות גם ההזדמנויות הכלכליות שלה בשוק העבודה.