מטרתה של העבודה הנוכחית הנה לבחון את תופעת הזנות והסחר בנשים יהודיות במזרח אירופה ובישראל של סוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20.

שאלת המחקר תבחן כיצד נוהל ארגון הזנות וכיצד גויסו נשים לארגון בתקופה הנדונה.

עבודה זו בוחנת את תופעת הזנות והסחר בנשים יהודיות במזרח אירופה ובישראל של סוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20, כאשר שאלת המחקר תבחן כיצד נוהל ארגון הזנות וכיצד גויסו נשים לארגון בתקופה הנדונה. הבחירה בתקופה זו נבעה מהעובדה כי בתקופה זו החלה להתפתח רשת זנות של נשים יהודיות באופן מאורגן.

בחינת הסוגיה כללה מאמרים הכוללים נתונים אודות מצבם של היהודים במזרח אירופה, שכן זנות נשים יהודיות החלה במזרח אירופה ולנוכח הקשיים של היהודים במזרח אירופה התפתחה רשת הזמנות.

מכאן הדיון יתמקד במעבר לארץ ישראל ופיתוח הזנות בארץ ישראל. בכלל זה העבודה תדון בקשיים בארץ ישראל עבור מהגרות, התפתחות הזנות בקהילה היהודית בישראל, הגורמים לתופעת הסחר בנשים בישראל ודרכי גיוס. דרכי גיוס של נשים יהודיות לזנות.

סחר בבני אדם הוא תופעה חברתית הקיימת במשך מאות שנים, אך זכתה לתשומת לב פוליטית ותקשורתית במאה העשרים. "סחר בבני אדם" מוגדר כשיטה לא חוקית של גיוס ואו העברה של אנשים באמצעות שימוש בכוח ואו כפייה, אשר תוביל לניצולם.

הגדרה זו מתמצת קשת רחבה של כפייה/ניצול כאשר הכפייה החמורה ביותר היא אילוץ נשים לעסוק בזנות. המערכה נגד "סחר בנשים" צברה תאוצה ברחבי העולם, אך במיוחד בקרב פמיניסטיות באירופה ובארצות הברית, בשני העשורים האחרונים . סחר בנשים, כפי שהוגדר על ידי האו"ם מתייחס להובלת אנשים, באמצעות הונאה, מרמה, איומים או כפייה כוחנית לצורך זנות או צורות אחרות של ניצול מיני בין אם האישה הסכימה להיכנס לחוזה סחר ובין אם לא.