סקירת ספרות אשר עיניינה במאפייני תהליכי קבלת ההחלטות שמבצע צוק איתן ע"פ דוח מבקר המדינה

בחינת תהליך קבלת ההחלטות ב "צוק איתן" העלתה כי הליקויים בקבלת ההחלטות במבצע צוק איתן נבעו מתהליך לא מסודר שאיננו תואם את המודל הרציונלי, ממנהיגות לא משתפת  וחוסר עירובם של חברי הקבינט בהליך קבלת ההחלטות וחוסר סמכות של השרים (מבקר המדינה, 2016). ממצאים אלו מקבילים לספרות אשר טוענת כי הסגנון הרציונלי הוא מכוון, אנליטי והגיוני וכי מקבלי החלטות רציונליים מעריכים את ההשפעות ארוכות הטווח של החלטותיהם על בסיס עובדות, שוקלים חלופות ואפשרויות (Uzonwanne, 2016; 2014  Guidling, & Delaney, McManus).

יוצא כי מערך קבלת ההחלטות בצוק איתן מעיד על חוסר יכולת לקבל החלטות ובכך השלכות על תוצאות המבצע (מבקר המדינה, 2016). באופן דומה טענו טיצ’י ובניס (2011) כי מערך קבלת ההחלטות נכשל כאשר החברים במערכת קבלת ההחלטות לא מסוגלים לקבל החלטות.