שימוש בסמים מהווה בן לוויה קבוע של הפרת הסדר החברתי והפשיעה. ניתן להגדיר את השימוש בסמים ואלכוהול כהתנהגות מסוכנת "שלילית" בה מושא הפעילות הוא האדם עצמו, דבר ההופך את המשתמשים בסמים ואלכוהול לקרבנות של עצמם, לכן קיימת נטייה להגדיר התנהגות זו כאבדנית.

מטרתה הכללית של העבודה הנוכחית הנה לבחון ולתאר את תהליך הגמילה בקרב מכורים.

שימוש בסמים נקשר קשר הדוק לעבריינות והוא נובע לעתים קרובות מטיב היחסים בתוך המשפחה, דפוסי אישיות , בעיות אישיות, שאיפות אקדמיות נמוכות, ערכים, עוני ועוד.

לחץ חברתי מתייחס בעיקר לבני נוער, הנתונים ללחצים מהסביבה החברתית המקיפה אותה, כלומר הם פועלים על פי מעשי החברים, מחקים את החברים, החברים , קשה להם מאוד להתנגד לחברה והם פועלים על פי תכתיבי החברים כדי להיות מקובלים בחברה.

העבודה הנדונה תבחן את תהליך הגמילה מסמים של המטופלים מנקודת המבט של המטפלים.

1. בחינת ראיית המטפלים את תהליך הגמילה על מאפייני: הפנייה, מאפייני המטופל, יעילות הטיפול, הצלחת הטיפול, שחפור הטיפול ועוד.
2. הבנת מערכת היחסים בין מטפל למטופל: תמיכה, אמפתיה, סיוע, מעקב
3. בחינת אסטרטגיות גמילה בקרב מכורים ואפקטיביות שלהם: טיפול קבוצתי/פרטני/תרופתי
4. בחינת הגורמים המובילים להתמכרות וגמילה: מאפיינים סביבתיים, אישיים, דמוגרפיים
5. בחינת סדנאות הגמילה בישראל: הטיפול הנהוג בישראלי, פירוט לגבי השלבים והטיפולים

הבדיקה כללה ראיונות של 6 עובדות סוציאליות המטפלות בבני נוער ומבוגרים אשר התמכרו לסמים.

ממצאי  הראיונות העלו כי תהליכי הגמילה הקיימים פרטניים, קבוצתיים, אשפוז במוסד גמילה וטיפול תרופתי.  מרבית המרואיינות ציינו כי התהליך לרוב יעיל, אך תלוי שיתוף פעולה ורצונו של המטופל, אם כי לרוב המטופל מגיע חדור מוטיבציה לטיפול הגמילה, וזאת על אף מאפייניו האישיים והדמוגרפיים הקשים: סובלים מ"לחצים כספיים, לחצים במערכת זוגית, סביבה אלימה, משפחות בעייתיות, עוני הזנחה, מקרי חיים קשים, פשיעה ועוד.