גדר ההפרדה בישראל מהווה מוקד לתשומת לבו של העולם ולביקורת שלילית. מעניינת העובדה כי ישראל אינה מדינה יחידה אשר הציבה מכשול פיזי על מנת לחצוץ בינה לבין אוכלוסייה עוינת במאמץ להגן על אזרחיה.

סקירת ספרות זו בוחנת את תדמית ישראל כמדינה דמוקרטית בעקבות הקמת גדר הביטחון בירושלים.

ב- 1967, בעקבות מלחמת ששת הימים, חזרו השטחים, שהיו מלכתחילה מיועדים לבית הלאומי לעם היהודי על-פי כתב המנדט, לשליטתה של ישראל. הדעה הרווחת בין משפטנים בינלאומיים היא שלישראל הזכות העדיפה לריבונות במזרח ירושלים ואין דינה כדין שטחים כבושים במשפט הבינלאומי

גדר ההפרדה המהווה גבול בטחוני החוצץ בין התושבים הפלסטינים ביהודה ושומרון לבין מרכזי אוכלוסייה ישראליים החלה בבנייתה בשנת 2002. קבלת ההחלטה בממשלת ישראל על בניית הגדר התקבלה באפריל 2002, בעקבות גל פיגועי ההתאבדות בחודש מארס 2002 אשר כלל 135 הרוגים.

הקמת "גדר ביטחון" גם באזור ירושלים הייתה מחויבת המציאות, הן במטרה להגן על תושבי ירושלים עצמה והן במטרה למנוע מארגוני הטרור לנצל פרצה זו כדי להחדיר מחבלים מתאבדים לביצוע פיגועים באזורים אחרים בתוככי ישראל. במסגרת שלב א' של הפרויקט, נבנתה גדר באורך 20 ק"מ בדרומה ובצפונה של ירושלים.

בניית הגדר גררה שורה של בג"צים , למשל מקרה אשר הובא בפני בית המשפט העליון ב -29 בפברואר על ידי תושבי כפר סוריק, העלה את הקשיים של בני הכפר בעקבות הקמת הגדר , קשיים אשר צוינו על ידיהם כקשיים בלתי מידתיים.