הפעילות ההתיישבותית בישראל בתקופת היישוב ועם קום המדינה הייתה חלק נפרד מהפעילות הפוליטית הענפה שהתרחשה בארץ באותם השנים, ולכן לא ניתן להבין את אופן התפתחותה במנותק מהמערכת הפוליטית – מוסדית הרחבה.

סקירת ספרות הבוחנת את התרבות השלטונית בשנותיה הראשונות של מדינת ישראל.

המוסדות  הלאומיים אשר פעלו וניהלו את המדינה שבדרך היו הסוכנות היהודית אשר הוקמה ב– 1929 וייצגה את האינטרסים של יהדות העולם וסייעה לפיתוח כלכלי חברתי של ההתיישבות הציונית. מרכז פעילותה של הסוכנות הועבר מלונדון לירושלים ב – 1933 .

הסוכנות היהודית פעלה בעצם כמוסד פוליטי שכן ניהלה מגעים פוליטיים עם גורמים לא יהודיים והייתה זירה למאבקים  בין הארגונים הפוליטיים ביהדות העולם וביישוב  ותוצאות הבחירות להנהלת הסוכנות שיקפה את יחסי הכוחות הפוליטיים ביישוב. להנהלת הסוכנות מבנה דמוי ממשלה המורכבת ממחלקות שונות כמו מחלקה מדינית, המחלקה להתיישבות וכו'.

המוסד השני שהשפיע ופעל רבות בתחום ההתיישבות היה הקרן הקיימת לישראל ( קק"ל ) אשר הוקם ב – 1901  ושימש כמוסד פיננסי שמימן את פעילות הסוכנות היהודית. קרן לאומית של העם היהודי שמטרתה רכישת אדמות בארץ ישראל. בנימין זאב הרצל פעל במסגרת הקונגרס הציוני להקמתה.

חקר מקרה- ההשתלטות על פרוזדור ירושלים

בעקבות החלטת האו"ם שהתקבלה ב – 29/11/47 אשר קבעה כי, בארץ ישראל יקומו שתי מדינות – יהודית וערבית. החלה הערכות בתחום הכפרי שהיה מרכזי בעיני המוסדות הציונים שראו בהתיישבות ובהשתלטות על שטחיה של המדינה היהודית מרכיב מרכזי בתהליך העיצוב של החברה היהודית.

בראשית ינואר החלה קק"ל לנסות לקנות קרקעות מידי הערבים אך ככל שגבר קצב הפינוי של הכוחות הבריטים הלכה והחריפה הלחימה בין הכוחות היהודים לבין הכוחות הערבים ולא היה ניתן לבצע עסקאות לרכישת קרקעות בדרכי שלום כמו כן הצורך לבלום את צבאות ערב חייב השתלטות  ע שטחים שהיו בידי הערבים בתחומי המדינה היהודית.

הדרך המרכזית לניכוס הטריטוריה בתקופת היישוב הייתה דרך התיישבות והקמת יישובים חקלאיים. תפיסה זו רווחה גם בשנים  הראשונות  שלאחר קום המדינה ועל פיה הוקמו יישובי עולים רבים באזורי ספר ונתפסו כמסמני גבול ובכך גם הורחבה החקלאות והאוכלוסייה הכפרית בישראל.