אלימות כנגד נשים, הנה תופעה ידועה, תופעה בה נלחמות עמותות שונות והממסד ככל. ההנחה היא כי נשים מהוות את הצד החלש במערכת יחסים ולכן הן אלו הזקוקות להגנה. תופעה מוכחשת במידה מסוימת היא תופעה בה נשים מגלות אלימות כלפי בעליהן, תופעה בה הגברים הם הקורבן (בן דוד, 2014).  שאלת המחקר תבחן  כיצד  נתפסת שליטת האישה בקרב גברים?

הסיבות לאלימות על פי תיאורית הבחירה הרציונלית, היא שהתוקף יבחר בקורבן חלש, שכן בחירה זו  תקטין את הסיכוי להיתפס ותקטין את האפשרות שהקורבן ינקום. על כן מיעוטים ונשים חווים פוגענות מכוונת במידה רבה יותר. כמו כן, התוקף יפעל כאשר הוא מבין כי לא ניתן למנוע חוקית את אלימותו. התוקף מונע משאיפה לכוח, שליטה,  רודנות ושחיתות מוסרית (איצקוביץ, 2015)

הגורם הנוסף נעוץ בקורבן עצמו, כאשר, על פי מודל הקורבן, הקורבן עצמו שותף להתעמרות.  כלומר עצם התנהגותו של הקורבן הופכת אותו לשתף לפגיעה בו.  הקורבן ומאפייניו הם  המשפיעים במידה זו או אחרת על המשך הפוגענות כנגדו. תגובותיו עשויות למנוע, להפחית או להגביר פוגענות כנגדו (איקוביץ, 2015).

הספרות בתחום דנה בגדרות לאלימות , גורמי אלימות שונים, אלימות מילולית, אלימות מילולית במערכות יחסים    , אלימות מילולית ביחסים כפונקציה של חשיפה לאלימות במשפחת המוצא ואלימות נשים. הבדיקה תיערך בקרב גברים נשואים וראיונות עמם ביחס לחיי הנישואים, יחסיהם עם בנות הזוג, הכעסים, הקשיים והתמודדויות.

מטרת המחקר הייתה לבחון  כיצד  נתפסת שליטת האישה בקרב גברים. המחקר הנוכחי בחן כיצד נתפסת שליטת האישה בקרב גברים באמצעות בדיקה איכותנית. המדגם כלל 8 מרואיינים, נשואים, אבות לילדים בגיל הרך וילדים בוגרים, עובדים במשרה מלאה במקצועות חופשיים ואחרים. להלן תיאור המשתתפים. הכלי הנבחר היה ראיון עומק חצי מובנה.