במדינת ישראל מרחב השכול הלאומי מבטא באופן אולטימטיבי את הערכים הלאומיים-צבאיים. הנופלים בקרב נחקקים בזיכרון הציבורי יותר מכול, וזוכים למעמד ייחודי במסגרת הנצחתם . במקביל לזיכרון הנופלים במלחמות ישראל גם לשואה מקום נכבד בתודעה הלאומית בבחינת טיפוח רגש והזדהות עם העם היהודי, טיפוח ההכרה בשותפות גורל ואחדות ועוד . הנצחת החיילים והשכול באה לידי ביטוי נרחב באומנות ובספרות ולדני קרוון תפקיד מרכזי בביטוי השכול הלאומי כאשר בוחנים את יצירותיו.

מטרתה של העבודה הנוכחית הנה לבחון כיצד מבטא דני קרוון את השכול הלאומי ביצירותיו.

הנצחת הנופלים באה לידי ביטוי במצבות הזיכרון אשר היוו ייצוג סמלי של אירועי מפתח לאומים והן נועדו לעטר את אתרי ההתרחשויות של עלילות גבורה שהיו למיתוס המכונן של המדינה הצעירה. במסגרת זו הוקמו אנדרטאות בשדות הקרב שהיו עדות למעשי הנופלים, הנצחתם לדורות הבאים וקיום הזיכרון העכשווי ( פסל האריה השואג בתל חי, פסל אלכסנדר זייד בבית שערים וכו ), הקמת האנדרטאות בבתי הקברות הפכו את מקומות הקבורה לאתרים בעל משמעות קולקטיבית ברמה של קהילת זיכרון מצומצמת או לאומית.

קראוון מפסל בחומרים שונים: באבן, באלומיניום, בברונזה, בבטון, בברזל ובפליז. למרות שיצר גם פסלים "סגורים", עיקר עיסוקו הוא בפסלים סביבתיים שבהם הצופה הופך לחלק בלתי נפרד מהפסל והוא יכול להיכנס אליו כדי לחוות חוויה טוטלית . להלן יוצגו פרויקטים של דני קרוון, רובם ככולם מיצגים שכול כתוצאה ממלחמות וכן נושא השואה מהווה מוטיב מרכזי ביצירותיו. אציג פרויקט משנות ה-60 ואילך. מיצג הראשון הוא אנדרטת חטיבת הנגב המייצגת את הנופלים במלחמת העצמאות. האנדרטה מציגה את הקרבות בהן נפלו החיילים , תוך שילוב אלמנטים כמעט מוחשיים כמו טביעות ידיים. ניכרת כאן רגישות לשכול הלאומי ומידה של פטריוטיות.

העבודה הנוכחית בחנה כיצד מתבטא השכול הלאומי ביצירותיו של דני קרוון , כאשר "השכול מהווה חלק מהזהות הלאומית וזה התבטא עם קום המדינה בפעולות הנצחה – אירוע רב עוצמה הגורם ליצירת זהות משותפת, לעבר משותף עמו יכולים כל חברי הקהילה להזדהות" . ניתן לראות ביטוי לכך ביצירותיו של דני קרוון. הספרות מלמדת כי למשפחות השכול היה תמיד תפקיד חשוב בתרבות השכול הישראלית, בהיותן ה"האנדרטאות החיות", המקשרות בין האבל האישי לציבורי . הנצחת הנופלים באה לידי ביטוי במצבות הזיכרון אשר נועדו לעטר את עלילות גבורה שהיו למיתוס המכונן של המדינה הצעירה . ההנצחה לאורך השנים ביקשה להאדיר את הנופלים ולשמר אותם בזיכרון הלאומי. ההנצחה גם מדגישה את הזהות היהודית והפטריוטיות שמאפיינת את החברה הישראלית ולכך ניתן ביטוי בעבודותיו של דני קרוון המבטא שכול לאומי. .