עבודת סמינריון הבוחנת את שימורו של המידע בעידן האלקטרוני.

משחר האנושות הרגישו בני האדם צורך לשמר מידע המתהווה באמצעים שמעבר לזיכרון האנושי. צורך זה נבע משתי סיבות עיקריות: האחת, הרצון להנחיל את המידע המצוי אצל הפרט, והשנייה, הרצון לשמר את המידע לאורך זמן.

צרכים אלו הניעו את בני האדם להשקיע זמן ומחשבה בפיתוח אמצעים טכנולוגיים אשר באמצעותם יהיה ניתן לשמר את המידע לאורך זמן. כדי לענות על הצורך בשימור המידע פיתח האדם את הכתב, במקביל להתפתחות הכתב התפתחה טכנולוגיה של חומרים ואמצעים לכתיבה כמו חמר, ניר, עור, מכחול, נוצה ועט.
חשוב לציין כי נקודת המוצא לפיתוח חומרים הייתה לשפר את דרכי שימור המידע.
פועל יוצא מתהליך שימור המידע היה הגדלת כמות המידע הציבורי שעמד לרשות הפרט, ריבוי המידע הקשה, אפוא, על הנגישות למידע ספציפי ולכן התעורר הצורך להשליט סדר וארגון במידע המצטבר לנוחיות המשתמשים בו.
השלטת סדר וארגון במידע העסיקה הוגי דעות בכל הזמנים, שכן כדי ליצור סדר היה צורך להגדיר את גופי המידע השונים ולמיינם למחלקות בהתאם.

כאשר הרגישו בני האדם כי הם מאבדים שליטה במידע המתהווה, החליטו להקים ספריות בהן מאגר המידע נשמר לאורך זמן וכדי שיהיה ניתן לעשות בו שימוש חוזר. הספרייה הידועה ביותר מבין ספריות העולם הקדום היא הספרייה באלכסנדרייה. שהכילה למעלה משבע מאות מגילות.
מוסד הספרייה התקיים גם בתקופת ימי הביניים וקיבל תאוצה משמעותית בעקבות ההתפתחות הטכנולוגית כמו הדפוס אשר שיפר את תהליכי שימור המידע ותרם להפצתו ולגידולו.

עם התקדמות התרבות והמדע, גדלו כמויות הנתונים שפגש האדם במהלך חייו. בד בבד התחזק הצורך לבצע חישובים עם הנתונים האלה, לצרכים כלכליים, הנדסיים ותאורטיים. השעות הארוכות שנדרשו לחישובים מתישים הביאו לפיתוח טכנולוגיית לחישובים.
הטיפול במידע הפך לצורך דוחק, בייחוד בעידן המידע של התקשורת של ימינו. כדי להגיע להחלטות נבונות בתחומי החיים השונים אנו נדרשים לתת את הדעת לכמות גדולה של נתונים. התמודדות עם כמויות המידע דורשת עוצמה ותחכום גדולים בהרבה מבעבר.
פיתוח המחשב האלקטרוני אפשר שימור ועיבוד של מידע כמותי ואיכותי בצורה ממוכנת ומהירה על פי רצונו של המתכנת.
מהפכת טכנולוגית המידע, בה אנו מצויים, משנה כאמור, את אמצעי האגירה לידע האנושי מנייר לביטים של מחשב, משמעות הדבר היא כפולה, גם באופן אגירת המידע וגם ביכולת לנייד אותו ממקום למקום במהירות האור. אגירת המידע האנושי באמצעים אלקטרוניים מהווה מהפך תפיסתי, לא עוד אמצעים חזותיים לאחסון מידע כמו נייר או חרס, אלא אמצעים טכנולוגיים אשר דורשים המרה לאמצעים חזותיים ומאפשרים בו בעת גם ארגון מחדש ועיבוד לשם הצגת הידע. היכולת לנייד את המידע ממקום למקום מהווה מהפכה של ממש ומשמעותה שכל המידע יכול להיות זמין בכל מקום ולכל אדם מיד לאחר שנוצר וכן גם את היכולת לשתף בצורה אחידה אלפי מקורות מידע הפזורים על פני תבל בלחיצת כפתור אחד.
כמו כן, סוג הפריטים האגורים כוללים פריטים טקסטואליים ואליהם התווספו פריטים שמקורם בדגימות קול, וידאו, סטילס והדמיות.

כאשר מתכננים מאגרי מידע, ומפתחים שיטות שונות להתמודדות עם האינפורמציה, יש לקחת בחשבון כי שינוי הוא גורם נוכח תמידי, ההתייחסות השינוי התמידי חשובה במיוחד לתכנון שימור המידע.
עקרונות השימור בעידן האלקטרוני כוללים את שלמות פרטי המידע, אמינותם,הנגישות אליהם, האותנטיות שלהם וכן יכולתם להתעדכן מפעם לפעם תוך כדי שמירת ההיסטוריה שלהם.

עבודה זו תבחן את שימורו של המידע בעידן האלקטרוני.

במסגרת עבודה זו, נבחן את יתרונותיו וחסרונותיו של השימור האלקטרוני, מאפייניו ואופן ישומו בעידן האלקטרוני.