בראש הגן המשלב עומדת הגננת המובילה, מנהלת הגן, גננת האם. כפופים לה הסייעת, הגננת המשלימה, הסייעת המשלימה, גננת שי"ח, צוות הצהרון, צוות מורים מקצועיים, סטודנטיות ועוד.
סקירה זו עוסקת בעמדות של גננות לגבי שילוב של ילדים בעלי צרכים מיוחדים בגן רגיל, חשיבתו של תהליך זה ותלותו בעמדה חיובית של הגורמים המשלבים קורא להתבוננות בעמדותיהן של גננות לגבי תהליך זה.
בדרך כלל לגננת אין זכות בחירה באנשי הצוות הללו. כמו כן קיימות מערכות יחסים מקצועיות בין הגננת ובין פסיכולוגית, יועצת, ועד הורים ומנחי חוגים, שעליהם מופקדת הגננת מנהלת הגן. הגננת עובדת עם הילד במסגרת הגן. היא מקבלת מידע לגבי אבחונים וטיפולים שלהם הילד זקוק.
הגננת היא המקשרת בין כל הגופים האחראים לטיפול בילד, ודואגת לכך שהם יקבלו את המידע המשמעותי לתחום עבודתם. גננת האם נמצאת עם הילד ברוב שעות הפעילות בגן, והיא פועלת במשותף עם גננת שי"ח שאחראית על המערך הטיפולי בילד.
מחקרים שונים אשר בחנו את מדיניות השילוב ותוצאותיו אינם תמימי דעים בנוגע ליעילותו והשפעותיו על הילדים החריגים בפרט. בבחינת השתלבותה החברתית של ילדה הלוקה בתסמונת דאון בגן רגיל לעומת גן לחינוך מיוחד נמצא כי חל שיפור עצום בהתנהגותה במסגרת הגן הרגיל, באינטראקציה החברתית, ביכולת המשחק שלה, היא הפכה עצמאית יותר, שיפרה את יכולותיה החברתיות, חיקתה והפנימה דרכי התנהגות ועוד.
ממצאים אל עולים עם הטענה כי לילדים עם עיכוב התפתחותי ומוגבלויות שונות יש צרכים דומים לאלה של בני גילם הרגילים ולכן יחסי גומלין בין מסגרות חינוך רגילות הם רלוונטיים ואפקטיביים בחינוך ילדים חריגים. יחסי גומלין אלה מובילים ללמידה והתפתחות. עם זאת, מגבלתה המילולית של הילדה הקשתה עליה במשחקים השונים ולכן חלק מיתרונות השילוב דורשים תמיכה מכוונת ומתואמת.
1. סקירה ספרותית
1.1 שילוב- הגדרות, הנחות יסוד וגישות
1.2 יתרונות השילוב
1.3 מודלים של שילוב
1.3.1 מודל הומניסטי
1.3.2 מודל נוירו התפתחותי
1.3.3 מודל אקולוגי
1.3.4 מודל השילוב
1.4 עמדותיהם של מורים כלפי שילוב
1.5 הגורמים העומדים בבסיס עמדות שליליות
1.6 עמדות של גננות לגבי שילוב של ילדים בעלי צרכים מיוחדים
ביבליוגרפיה