נמצא כי המורות מרגישות שמציאות השילוב היא כאוטית עקב לחץ משתנה המופעל עליהן משלושה מקורות עיקריים והם: תלמידים, הורים ובעלי תפקידים. התחושות העיקריות שהועלו הן של חוסר הוגנות, כישלון ושחיקה המתווספות להיעדר ידע מבוסס על חוק החינוך המיוחד והמשתמע ממנו ולהיעדר דאגה מערכתית שוטפת ליישום החוק.
סקירה זו עניינה בשילוב ילדים בעלי צרכים מיוחדים בכיתה רגילה.
השילוב, הינו מונח המוגדר כהצבת התלמידים עם צרכים מיוחדים בסביבה בית ספרית ובכיתות לחינוך רגיל ביחד עם התלמידים הרגילים בני גילם. תכנית זו מעודדת את חברותו הפעילה של הילד בכיתה בפרט ובחברה בכלל. בתי ספר מספקים אווירה לשילוב בכך שילדים עם צרכים מיוחדים עשויים לבלות את מרבית היום בכיתות לחינוך רגיל בבתי ספר רגילים.
מחקרים שונים אשר בחנו את מדיניות השילוב ותוצאותיו אינם תמימי דעים בנוגע ליעילותו והשפעותיו על הילדים החריגים בפרט.
הספרות מעידה על כך וטוענת כי שילוב תלמידים עם צרכים מיוחדים עשוי לשרת ולהמריץ תהליכי למידה אצלם ולהעלות רמות תפקודיהם.
במחצית השנייה של המאה ה- 20, החלה להתרחש מהפכה בסקנדינביה בנוגע לאנשים בעלי מוגבלויות פיזיות, שכליות, התנהגותיות ובעלי ליקויי תקשורת. החברה נתבעה להכיר בזכויותיהם של אנשים בעלי מוגבלויות שונות מתוך כוונה לאפשר להם איכות חיים וקבלת סיוע לו הם זקוקים בשל מוגבלותם.
בחינת עמדות סטודנטיות להוראה ביחס לשילוב ילדים בעלי צרכים מיוחדים בכיתה הרגילה נבדקה בקרב סטודנטיות לגיל הרך וכן לכיתוב בחטיבה. ממצאי הבדיקה העלו כי הנכונות לשילוב ורמת המסוגלות של הסטודנטיות תלויה בסוג החריגות. כלומר נמצאו עמדות חיוביות ותחושת מסוגלות גבוהה לשלב ילדים בעלי ליקויי למדיה, לקויי חושים, בעלי הפרעות רגשיות קלות או נכות קלה.
1.1 שילוב- הגדרות, הנחות יסוד וגישות
1.2 יתרונות השילוב
1.3 מודלים של שילוב
1.4 עמדותיהם של מורים כלפי שילוב
1.6 הגורמים העומדים בבסיס עמדות שליליות
ביבליוגרפיה