העוני הוא בעיה עכשווית שהשפעתה נוכחת על פני העולם כולו (Stanef-Puica, Panaite, & Calitatea, 2016). חשיבותה של עבודה זו היא העובדה כי פנינו לעוני מנקודת מבט תיאורטית, בהתייחס להתפתחות העוני, תווי פניו והדרכים למיגורו.

העבודה הנוכחית תבחן את סוגיית העוני בישראל, תוך התייחסות לכלים הקיימים לחילוץ מהעוני באופן הבא: דיון בעוני בישראל, הגדרת העוני, גישות לעוני, האוכלוסיות העניות ונתונים סטטיסטיים; דיון בגורמי העוני; ו-שיטות לחילוץ מהעוני: הכשרה מקצועית, תכנית ויסקונסין, העלאת שכר המינימום ועוד.

העוני בישראל משפיע במיוחד על אימהות חד הוריות, קשישים, קהילות יהודיות אורתודוקסיות וקהילות ערביות. כנגד האמונה הרווחת, העוני אינו קשור רק לאנשים שגדלו בסביבה חברתית-כלכלית נמוכה, והם נשארים במעמד החברתי-כלכלי הזה לכל חייהם. ממצאי סקר של ארגון "לתת" מצא כי כמעט מחצית מקרב מקבלי הסיוע הגדירו את עצמם כמעמד הביניים בשנים האחרונות, לפני שהידרדרו לעוני. על אף, התערבות הממשלה וחלוקתם מחדש של המשאבים, שיעורי העוני בישראל מדרגים את המדינה בתחתית רשימת מדינות ה- OECD במונחים של עוני. ארגון "לתת", סבור כי החובה העיקרית של ממשלת ישראל היא להציב אי-שוויון חברתי וענייני עוני בראש סדר היום הלאומי. למרות שהממשלה צריכה להיות הגורם העיקרי האחראי להקטנת העוני, ממשלות ישראל לא נקטו צעדים עקביים לפתרון בעיה זו, ותפקיד מתן הסיוע לאנשים הנחשבים עניים בישראל נופל בעיקר על ארגוני צדקה ישראליים. אלה מסתמכים בעיקר על תרומות ומעורבות מצד החברה האזרחית והמגזר העסקי (https://www.latet.org.il/he). כמו כן, הלחימה בעוני דורשת שיקולים הומניטריים, צדק חברתי ויעילות כלכלית (Stanef-Puica, Panaite, & Calitatea, 2016).

שאלת המחקר:  האם הכלים בהם משתמשת ישראל לחילוץ מהעוני אפקטיביים ?

השערת המחקר: הכלים  בהם משתמשת ישראל לא יעילים במידה רבה ובאופן אשר מקטין את שיעור העוני בישראל.