הטרדה מינית היא בריונות או כפייה בעלת אופי מיני, הבטחה לא רצויה או בלתי הולמת של תגמולים תמורת טובות מיניות. הטרדה מינית כוללת מגוון של פעולות, מעבירות קלות להתעללות מינית או תקיפה מינית.

סקירת הספרות הנוכחית עוסקת בהגדרה והמאפיינים של הטרדות מיניות.

אחד הגורמים להטרדה מינית אונס  הוא עמדות סקסיסטיות כלפי נשים , כאשר האונס מנציח דיכוי נשים בדרכים מסורתיות כאשר התופעה מעודדת נשים לתפוס עצמן כקורבן, כפסיביות וכחלשות. כלומר, קבלת מיתוס אונס וההצדקה של ההטרדה המינית היו קשורה לעמדות מסורתיות כלפי תפקידי מגדר.

ההשפעה של הטרדה מינית יכולה להשתנות, כאשר 45% מהנשים חשות כעס, 41% מטרד ומבוכה. יתר על כן, קרוב לשלוש מכל הנשים (29%) שחוו הטרדה מינית אומר כי היא חשה חרדה כתוצאה מהאירוע, ואילו אחד מכל חמישה (20%) קורבנות מדווחים כי האירוע החמור ביותר גרם לה להתבייש .

אחת ההשלכות לכך היא שהרוב המכריע של קורבנות הטרדה מינית בעולם בוחרים שלא להגיש אישומים. בהקשר זה החוק הישראלי להטרדה מינית הוא מהמתקדמים בעולם, אך רק מיעוט מהנשים המוטרדות אוזרות את האומץ להגיש תלונה.

תופעת ההטרדות המיניות משתוללת ברחבי העולם. בישראל, מספר המטרידים המיניים מגיע לכמעט 10% מכלל הנשים מעל גיל 21 (על פי דו"ח של הוועדה לקידום מעמד האישה במשרד ראש הממשלה), וכאשר לוקחים בחשבון את אלה אשר מטופלים באופן מילולי במרחב הציבורי, מגיע מספרם לכ -17% מכלל הנשים (לפי אומדן הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה).

בישראל, חוק ההטרדה המינית הנוכחי הוסמך רשמית בשנת 1998 כחוק למניעת הטרדה מינית. החוק נחשב לאחד החוקים המתקדמים ביותר מסוגו, כאשר החוק מספק הגנה רחבה יותר ובעל פוטנציאל גדול יותר לשינוי חברתי מאשר כל חוק קיים בארצות הברית, בקנדה וברוב מדינות אירופה.