מחקרים שהתמקדו באי שוויון עושר אתני , חשפו פערים ניכרים בין סכום העושר בקרב בני אוכלוסיית הרוב לעומת מיעוטים גזעיים ואתניים.

סקירת ספרות זו בוחנת את מאפייניו של שוק העבודה הערבי בישראל.

בבחינה האם בישראל יש אפליית שכר של הערבים ביחס ליהודים. ממצאי המחקר מעידים על אפליית שכר ועל התגברותה בשנות המדגם: ב– 1992-1991 רק חמישה עד עשרה אחוזים מפער השכר יוחסו לאפליה בשכר, ואילו בשנים 2003-1999 עמד שיעור זה על עשרים עד שלושים אחוז.

בין % 10 16% מאי השוויון בהכנסות כפריות מוסבר על ידי הפער בין היהודים לערבים. השכלה וגודל משק בית, נמצאה נמוכה יותר בקרב האוכלוסייה הערבית הכפרית. נמצא כי אי שוויון בהכנסות בקרב האוכלוסייה הערבית הכפרית הוא הרבה יותר נמוך מאשר באוכלוסייה היהודית הכפרית. המשתייכים ללאום הערבים מציגים שכר נמוך בהשוואה לקבוצה הדומיננטית היהודית.

קיימת אפליית שכר מובהקת בקרב הציבור היהודי לעומת הציבור הערבי, ללא כל קשר לרמת המיומנות של העובדים המיומנות של העובדים. עובדים ערבים משתכרים גם כיום פחות מעובדים יהודים וכן סובלים מחוסר יציבות בעבודה ואי בטחון תעסוקתי.