תשומת לב רבה ניתנת לבקרת ומניעת זיהומים בסביבה הרפואית, מתוך רצון להגדיר ולשפר את נהלי ההגיינה שיובילו להפחתה בחשיפת הצוות הרפואי לפתוגנים מזהמים. הדברים נכונים במיוחד בתקופה של התפרצות מחלה.

העבודה הנוכחית עיניינה בהיבטים של שגרת עבודה ומניעת זיהומים בהתפרצות מחלה (קורונה)

צוותים רפואיים נמצאים בסיכון גבוה לחשיפת למחלות מידבקות בעת שהם מספקים טיפול לחולים עם סיכון גבוה, ועם זאת ניתן להם מידע בסיסי בלבד בכל הנוגע לבקרת ומניעת זיהומים במהלך הכשרתם המקצועית. הכשרה מתקדמת בעניין זה יכולה לספק הזדמנות לתמיכה בידע העדכני לגבי מניעה ובקרה אפקטיביות של זיהומים, לחזק את הידע הבסיסי בנושא, ולקדם את ההבנה, המיומנויות והגישות כלפי מצב של התפרצות מחלה מידבקת. ההנחה הבסיסית הינה, שאין ספק לגבי תפקידו המשמעותי של הצוות הרפואי במעגל של העברת מחלות מידבקות, הן בסביבה הרפואי והן מחוצה לה

סקירה שיטתית של הספרות מן העשור האחרון, ועוד בטרם פרוץ עידן הקורונה, מגלה כי המחקר שאמור להוביל לפרקטיקות עבודה נכונה של בקרת ומניעת זיהומים הינו בלתי מספק. הדבר נחשב לעקרוני, וזאת עקב האתגרים והסיכונים העומדים בפני הצוות הרפואי והקהילה גם יחד, כאשר פרקטיקות המניעה והבקרה אינן נשענות למעשה על נתונים מחקריים מקיפים, כפי שניתן היה לצפות

סקירת הספרות שנערכה בתחום אכן מצביעה על פער בין הרצוי למצוי, לאחר שהובן כי אמנם קיימים נהלים עולמיים ומקומיים מוגדרים לגבי בקרת ומניעת זיהומים בסביבה הרפואית, אך בפועל לא תמיד הם מיושמים על ידי אנשי הצוות, מסיבות כאלה ואחרות.

מכאן נבעה ההמלצה בעבודה הנוכחית לפיה יש ליישם פרקטיקות שנועדו להטמיע את חשיבות הנושא בקרב הצוותים הרפואיים, וכמובן – להוביל בפועל לשיפור רמת היישום של בקרת ומניעת זיהומים בסביבה הרפואית, לטובת הצוות ולטובת כלל הציבור.

תכנית ההתערבות כללה היבטים קוגניטיביים והסברתיים מחד, לצד אופטימיזציה של פרקטיקות העבודה מאידך, והיא מפורטת במסגרת פרק תכנית ההתערבות, לצד תרשים גאנט המבקש להגדיר את תחומי האחריות ולוחות הזמנים.