אוכלוסיית החירשים בארץ רואה עצמה כקהילה בעלת שפה, תרבות ונורמות. על הצעיר בעל לקות השמיעה מוטלת משימה ייחודית נוספת בתהליך גיבוש הזהות שלו, גיבוש זהות חברתית- תרבותית המתייחסת להשתייכותו לעולם החירשים ו/ או השומעים.

סקירת ספרות זו בוחנת את שביעות רצון מנגישות השירותים החברתיים של קהילה לקוית שמיעה

השכיחות של אנשים חרשים וכבדי שמיעה היא אחד לאלף. חרשים או כבדי שמיעה , אינם יכולים להשתמש בערוץ השמיעתי לתקשורת בין אישית ,עם מכשיר שמיעה ובלעדיו ומתקשרים באמצעות קריאת שפתיים או שפת הסימנים. השלכות המגבלה על איכות החיים הן קשות ומורכבות ונוגעות למישורי חיים שונים: אישיים, משפחתיים, חברתיים, מקצועיים ועוד

כ 90% עד 95% מהילדים החירשים נולדים להורים שומעים אשר מעולם לא פגשו אדם חירש לפני הולדתם. בקרב ילדים אלו גם התקשורת הישירה עם בני המשפחה נפגעת. הורים שומעים מתקשים להסביר לילד סיבתיות או לתקשר עמו לגבי חוויות ורגשות.

נגישות הנה מאפיין חשוב הנקשר לגיאוגרפיה של שטח מסוים, בין אם זה כרוך באזור קטן (למשל, גורמים בתוך מבנה) או אזור גדול (לדוגמה, אלמנטים בתוך מטרופולין). נגישות כוללת לעתים קרובות מטרה בתכנון תחבורה, תכנון קרקעות, תכנון בניין ועוד. הנגישות מהווה ערך לשיפור הסביבה העירונית. כמו כן, נגישות מתייחסת גם לנגישות עבור אנשים עם מוגבלות בגישה שלהם למבנה.

שביעות רצון היא תחושת ההנאה או האכזבה של אדם, הנובעת מהשוואת הביצועים הנתפסים של המוצר (או התוצאה) ביחס לציפיות ממנו. שביעות רצון היא פונקציה של ביצועים נתפסים ושל ציפיות. אם  הביצועים נופלים מן הציפיות הלקוח איננו שבע רצון. אם הם תואמים את הציפיות, הלקוח שבע רצון, ואילו אם הם עולים על הציפיות, אזי הלקוח מאוד שבע רצון

אנשים עם לקות שמיעה פחות מרוצים מחייהם ופחות אופטימיים ביחס למצבם בעתיד לעומת אנשים שאינם לקויי שמיעה. נמצא כי  21% מקרב אנשים עם לקות שיעה חמורה מרוצים מאד מחיים

הספרות מלמדת כי רמת שביעות הרצון מהנגישות לשירותים חברתיים ואחרים בעבור אוכלוסייה בעלת צרכים מיוחדים הנה נמוכה כתוצאה מרמת נגישות נמוכה.