בשנים האחרונות הפכה השחיקה הנפשית והלחץ על המורים לנושאים בעלי משמעות ציבורית ומקצועית .
המחקר הנוכחי בחן את הקשר בין שחיקה לשביעות רצון המורה.
בשנים האחרונות הפכה השחיקה הנפשית והלחץ על המורים לנושאים בעלי משמעות ציבורית ומקצועית .הגורמים לשחיקה וללחץ בקרב עובדי ההוראה הם אישיים סביבתיים, ארגוניים ועוד אחד הגורמים המובילים לשחיקה בקרב עובדי ההוראה הוא תחושת ההלם בפגישה עם המציאות הבית ספרית , כאשר במקצועות רבים הכניסה לעבודה נעשית באופן הדרגתי, ואילו בהוראה-כבר בשנת עבודתו הראשונה מוטלת על המורה אחריות מלאה וכוללת לכל תהליך ההוראה ולהשתלבות במערכת המורכבת של הכיתה ובית הספר.
חלק גדול מהמורים עסוקים בשנה זו בתהליכי הישרדות. שנתו הראשונה של המורה המתחיל היא שנה דרמטית וטראומטית בעבורו, אך גם בעלת חשיבות מכרעת בקביעת המשך חייו המקצועיים בהוראה. המורה עובר מהמסגרת הלימודית התומכת לעולם הקר והמנוכר של בית הספר, מתת תרבות אחת לשנייה. בשנה זו על המורה המתחיל למזג בין התיאוריה לעשייה ולהוציא מהכוח אל הפועל את כל מה שלמד בשנות הכשרתו.
העבודה הנוכחית בחנה את הקשר בין שחיקה לבין שביעות רצון בקרב מורים. הסוגיה נבדקה בקרב מדגם של מורים במערכת החינוך.
כלי המחקר היה שאלון לדיווח עצמי והוא נחלק לשלושה חלקים: שאלון שביעות רצון ,שאלון שחיקה ושאלון דמוגרפי. כמו כן, במסגרת המחקר נבדקה השערת המחקר הבאה: יימצא קשר בין שביעות רצון לשחיקה
ממצאי המחקר מלמדים, אם כן כי קיים קשר שלילי בין שביעות רצון לבין שחיקת המורים. עובדים שחוקים הם גם עובדים הסובלים מאי שביעות רצון בעבודה.
1. מבוא
2. סקירת ספרות
2.1 המשבר במערכת החינוך בישראל
2.2 שחיקה – הגדרות, גורמים ומאפיינים
2.3 הקשר בין שחיקה לשביעות רצון
2.4 שחיקה בקרב מורים
2.5 שביעות רצון בקרב מורים
3. מתודולוגיה
3.3 אוכלוסיית המחקר
3.4 המדגם ושיטת הדגימה
3.5 כלי המחקר
3.6 הליך המחקר
3.7 הגדרת המשתנים
3.8 השערת המחקר
4. ממצאים
5. דיון
6. ביבליוגרפיה
7.שאלון המחקר