הביטוי מעורבות הורים מבטא קשת רחבה של פעולות, הנוגעות בעיקר לצורת ההתארגנות של ההורים בבית-הספר ולאופי המגע שלהם עם צוות בית הספר, המשותף להן הוא הרצון לצמצם את הפער שבין תפיסות הבית לבין תפיסות בית-הספר.

סקירת ספרות זו בוחנת האם קיים קשר בין תפיסת מעורבות הורים לבין גיל, כיתה, מצב סוציו אקונומי והישגי התלמידים בקרב תלמידים הלומדים בבתי ספר בדואים בדרום.

תפישת המעורבות של ההורים בבית-הספר כיום נוטה בהחלט לראות את היתרון והרווח לכל בעלי העניין הקשורים לחינוך, ההורים, המורים הקהילה וכמובן הילדים עצמם. תפישה זו מחוזקת בשורה של מחקרים אשר הצביעו על כך, שאחד מהאמצעים אשר משפרים את ההישגים של התלמידים גלום בתוך הקשר שבין בית-הספר לבין ההורים.

גישה נוספת הקיימת בספרות העוסקת במעורבות הורים טוענת שההורים, הרואים את עצמם כיום כצרכנים של הארגון (ביה"ס), קל להם יותר להיות מעורבים באופן משתתף (לקיחת חלק בפעילויות מתוך רצון והתנדבות) מכוון שתהליך הביזור וחלוקת התפקידים ומתן הסמכויות במערכת החינוך שעברה רויזייה מבטאת לגביהם את הצד היותר "תכליתי" של המערכת.

תהליך הדמוקרטיזציה שעוברת החברה במשך שנים, מאפשר ליותר ויותר קבוצות שוליים לבקש לעצמם השתתפות והשפעה בתהליך החינוכי. תהליך זה מביא למאבקי כוח, כלומר, קונפליקט.

יתכן, שההורים מצדם הם אלה אשר נמנעים ממעורבות בבית-הספר. לנטייה זו אפשר למצוא מספר סיבות אפשריות: האחת היא בתפיסתם של ההורים את בית-הספר כסמכות מקצועית. פירוש זה אפשר למצוא אצל חוקרים שטענו, שסטאטוס סוציו אקונומי שונה של ההורים משנה את ההתייחסות לבית-הספר.

שביעות רצונם של מורים המלמדים בבתי-ספר בהם מעורבות ההורים גבוהה בקביעת המדיניות בתהליך החינוכי-לימודי ובקבלת ההחלטות בבית-הספר, נמוכה באופן מובהק משביעות רצונם של מורים בבתי-ספר בהן מעורבות ההורים נמוכה.

תוכנית שותפות ההורים אשר התגבשה, מערבת את המשפחה, ואת הקהילה.  מטרתה שיפור ההישגים בבית הספר. הגישה הזאת, התפתחה עם מחנכים ברשת הלאומית של בתי ספר בשיתוף האוניברסיטה של ג'ונים הופקינס, המכירה בעובדה  כי תלמידים לומדים וגדלים בבית, בבית ספר, ובקהילות שלהם.