עבודה זמנית מתאפיינת במספר  אלטרנטיבית: שירות  עזרה זמני של חברות או סוכנויות , קבלנים עצמאיים או עובדים עצמאיים שמוכרים את השירותים שלהם ישירות לארגון על בסיס פרויקט, חוזים עונתיים. מלבד האלטרנטיבה הראשונה בשתי האלטרנטיבות האחרונות קיים  חוזה ישיר בין הארגון והעובד.

סקירת ספרות זו בוחנת את תפיסת אי בטחון תעסוקתי בקרב עובדי קבלן ועובדים קבועים. שביעות רצון, מחויבות ארגונית, כוונות עזיבה והקשר לתפיסת האי בטחון תעסוקתי.

אי ביטחון תעסוקתי מוגדר כמידת הפחד מאיבוד מקום העבודה. הדבר יכול להיגרם משינויים ארגוניים אשר נתפסים כמפחיתים את הצורך ביכולות עובדים, הזדמנויות לקידום, סטאטוס העסקה וגמישות העבודה  .

המשתנה מחויבות ארגונית נחקר באופן אינטנסיבי ,וחוקרים שונים הגדירו משתנה זה כתוצאה של משתנים נוספים המשפיעים על העובד בארגון.

שביעות רצון בעבודה מוגדרת כעמדה חיובית שיש לעובד/ממונה כלפי עבודתו, המתבטאת ברצונו להישאר בה, להזדהות עם יעדיה ולתרום להשגתם.

על פי תיאורית הציפיות עובדים נוטים יותר לעזוב כאשר הם צופים כי תחלופה תוביל לתוצאות חיוביות, כגון הכנסה גבוהה יותר הזדמנויות לפיתוח אישי.

עובד זמני או עוד קבלן, מוגדר כעובד המרוויח גמול כספי מהמעביד לתקופה מוגבלת לעומת עובד קבוע אשר עובד באופן קבוע ומקבל מידי חודש גמול כספי.

עבודה זמנית מתאפיינת  באי ביטחון עבודה, שכר נמוך, הגבלים בהתפתחות ובהזדמנויות קידום ומערכות יחסי עבודה יותר חלשות מצוות עובדים קבוע.

ממצאי מחקרים בתחום אי בטחון תעסוקתי מראים בעקביות כי תופעה זו משפיעה לשלילה על תחומים רבים בעבודה. לדוגמא, בתחום העמדות כלפי העבודה ניכרת השפעה על ירידה בסיפוק מהעבודה ובמחויבות ארגונית, ועלייה בנטייה לעזוב.