אי ביטחון תעסוקתי הפך לחשש מרכזי כתוצאה מהשינויים הארגוניים הרדיקליים שהתרחשו לאחרונה. ישנם כעת פחות אנשים בעבודה העושים יותר והמרגישים פחות ביטחון ושליטה בעבודתם.
עבודת המחקר הנוכחית, מטרתה לבחון את קשר בין אי ביטחון תעסוקתי למחויבות ארגונית ומוטיבציה בקרב אנשי הקבע : מטה אל מול השטח.
במהלך ארבעת העשורים האחרונים של המאה ה-20, מאפייני העבודה השתנו באופן דרמטי: שינויים טכנולוגיים הובילו לשימוש נרחב במחשבים במקומות העבודה. מחשוב מקומות העבודה הפחית את תלות המעסיקים בגורם האנושי ואפשר תהליך של צמצומים ופיטורים רחבי היקף בכוח האדם. לתהליך זה, הצטרף, בשנות ה-80, מעבר חד לקראת גלובליזציה. ארגונים רבים עברו תהליכים של מיזוג, רכישה, שותפויות אסטרטגיות והפרטה. תהליכים מסוג זה חייבו נקיטת תהליכי התייעלות ארגוניים ונועדו לאפשר לארגון לשרוד את התחרות הכלכלית בשוק הבין לאומי.
עבודת המחקר הנוכחית, מטרתה לבחון את קשר בין אי ביטחון תעסוקתי למחויבות ארגונית ומוטיבציה בקרב אנשי קבע : מטה אל מול השטח.
לצורך הבדיקה תיבדק ספרות המקצועית, הדנה במשתנים ובקשר ביניהם.
ממצאי המחקר מעלים בין היתר כי במשך שנים התאפיין צבא הגנה לישראל בכך שהוא ארגון המקיים חוזה פסיכולוגי בינו לבין משרתי הקבע. החוזה הזה הבטיח "תעסוקה לכל החיים", שמשמעותה מחויבות מוחלטת של הארגון כלפי משרתי הקבע להעסקתם ולפיתוח הקריירה שלהם בתמורה לנאמנותם ולהתמסרותם הטוטאלית לצה"ל. התמסרות זו באה לידי ביטוי באופן הקיצוני ביותר בנכונות המשרתים לחרף את נפשם ולעבוד ללא חשבון של שעות, ללא קבלת תגמול חומרי ההולם את השקעתם. אנשי קבע משרתים על פי צרכי הארגון בכל מקום ברחבי הארץ ובכל תפקיד שידרשו.
1. מבוא
2. סקירת ספרות
2.1 אי ביטחון תעסוקתי
2.2 מחויבות ארגונית
2.3 מוטיבציה
2.4 הקשר בין המשתנים
3. דיון וסיכום
4. ביבליוגרפיה