התפתחות הידע המתמטי בקרב ילדים בביה"ס היסודי מלווה בקשיים בלימוד האלגברה בכלל ובלימוד השברים בפרט ואכן מדובר באחד מהנושאים הקשים בתוכנית הלימודים במתמטיקה.

סקירת ספרות לעבודת סמינריון העוסקת בהתמודדות עם קשיים בלימוד שברים.

ללימוד האלגברה יש שורשים בכיתות הנמוכות, כאשר מבחינים הילדים בחוקיות על פיה נוהגים המספרים. התחלה זו מפתחת אצלם ידע על  המאפיינים של מספרים ופעולות המוכללים מאוחר יותר לאלגברה.

התפתחות הידע המתמטי בקרב ילדים מקבילה ל"תיאוריות ההתפתחות בשלבים" על פי פיאז'ה תיאוריה זו כוללת שלבי התפתחות בחשיבתו של הילד. אחד השלבים בתיאוריה זו הינה שלב "האופרציות המוחשיות".  בשלב זה, קיים שימוש באביזרים מוחשיים להוראת המתמטיקה בבית הספר כאשר שימוש באביזרים מוחשיים להוראת המתמטיקה החל בשנות השישים של המאה ה-20

ההבדלים בין המינים בלימודי המתמטיקה בולטים בשני מישורים עיקריים: בהיקף הבחירה של בנים ובנות בלימודי המתמטיקה וברמות ההישגים של בנים ובנות.

נמצא גם כי ההבדלים בין בנים לבנות בלימודי מתמטיקה מאופיינים על ידי זה שלבנות יש תת-ייצוג ברמות הגבוהות ועל-ידי כך שמעט בנות מתמידות בלימודי מתמטיקה כאשר הקורסים הנדרשים מהן הם מעבר לקורסי החובה שבתוכנית הלימודים.

על פי גישה באמצעות לימוד היחסים והפעולות בעצמים המוחשיים ותיאורם בשפה המתמטית, מתפתחים בקרב התלמידים המושגים המתמטיים המופשטים; כלומר, בסוף התהליך, הוא מצליח  לפתור בעיות ותרגילים בעזרת חישובים מספריים בלבד – שימוש בשפה מתמטית ואין התלמיד  זקוק יותר לעצמים מוחשיים