האירועים החברתיים האחרונים הדגישו את קיומן של הטרדות מיניות ותקיפות מיניות בסביבות מקום העבודה. למרות תשומת הלב הבינלאומית כיום, תנועת Me Too החלה לפעולה למעשה בשנת 2006.
עבודה זו עניינה בתרבות הארגונית, כאשר התרבות היא נושא מורכב. זהו מנגנון בקרה יעיל המכתיב התנהגות העובד.
טרנה בורק הקימה את התנועה במטרה "לעשות משהו כדי לעזור לנשים ונערות – במיוחד לנשים ולבנות שחורות – ששרדו אלימות מינית"
פעילות התנועה בשנים האחרונות הובילה לידי שיתוף חוויות של הטרדות מיניות במקום העבודה על ידי נשים בתעשיית הבידור באופן שהגביר את המודעות למצבים אלה.
מודעות זו הביאה ליזמת פעילויות למניעת התנהגות בלתי הולמת במקום העבודה, לספוק תמיכה ומשאבים לאנשים שנפגעו, ולנקיטת פעולות שיובילו את העבריינים לקבל אחריות למעשיהם. בשנת 2018 הוענקו פרסי פוליצר לניו יורק טיימס ולניו יורקר על הסיקור שלהם את תנועת Me Too, כאשר הודגש כי התנועה הובילה ודחפה כנגד תופעת ההטרדות המיניות בכל המגזרים והענפים בשוק העבודה
שאלת המחקר תבחן מהם השינויים התרבותיים שקמפיין "ME TOO" יצר בארגוני עבודה ? בדיונים סביב תנועת MeToo לאחר שערוריית וינשטיין, מקום העבודה היה לרוב המוקד לטענות הטרדה בכל רחבי העולם.
עבודה זו הינה עבודה איכותנית תיאורטית, בבסיס עבודה זו מונחת גישה פמיניסטית, כאשר גישה זו, איננה מניחה יסודות מחקר קבועים וברורים, אלא היא תפיסה ביקורתית, המבקשת להניח בבסיסה כי החברה האנושית הינה קונפליקטואלית ובעלת יחסי כוחות לא שוויוניים.
מבוא
1.המאבק הפמיניסטי לזכות האישה על גופה
2.תרבות ארגונית ומיניות
2.1 מיניות ותרבות ארגונית
2.2 הטרדה מינית בארגונים
3. תנועת Me Too
3.1 תפקידן של רשתות חברתיות במחאות חברתיות
3.2 ME TOO
4.השפעת תנועת Too Me על התרבות הארגונית
4.1 ME TOO בארגוני עבודה
4.2 השינויים התרבותיים שקמפיין "ME TOO" יצר בארגוני עבודה
סיכום
ביבליוגרפיה