מיד לאחר הפיגוע במלון פארק בנתניה קיבלה ממשלת ישראל החלטה שהורתה על פעולה צבאית נרחבת נגד הטרור הפלסטיני. הממשלה אישרה גיוס מילואים כנובע מהצורך המבצעי כדי לאפשר לצה"ל פעילות רציפה ולאורך זמן במוקדי הטרור.

עבודת סמינריון הבוחנת את קמפיין ההפללה כנגד ישראל והתגובה הישראלית במבצע חומת מגן.

כעבור שנה ושלושה חדשים ממבצע "חומת מגן" הוכרזה הפסקת אש עם הפלסטינים. בעקבות כניסתה של ישראל לגדה, היא פעלה במעוז ג'נין, אחד המעוזים הסוערים והמסוכנים.

בעקבות פועלה בג'נין, פורסמו תיאורים אודות טבח פלסטינים על ידי הצבא הישראלי. צה"ל ומדינת ישראל יצאו כנגד האשמות אלו, אך התקשורת הבינלאומית ודעת הקהל העולמית סערה וגינתה את ישראל.

העבודה הנוכחית תבחן את קמפיין ההפללה כנגד ישראל והתגובה הישראלית במבצע חומת מגן.

כידוע, ההסברה היא אחת מאבני היסוד של הפעילות במישור המדיני-ביטחוני. על כן, בד בבד עם הכנת תכניות צבאיות ותכניות להגנה אזרחית, מן ההכרח להכין תכניות הסברה על בסיס איום הייחוס.

במסגרת העבודה הנוכחית, נדונה השאלה  כיצד בא לידי ביטוי קמפיין ההפללה כנגד ישראל והתגובה הישראלית במבצע חומת מגן בתקשורת הישראלית ובתקשורת הבינלאומית.

הבדיקה כללה סקירת ספרות אשר תדון בתדמית ישראל בעולם וכן בהסברה הישראלית.

בחלקה השני של סקירת הספרות נסקרו מאמרים שונים הדנים בקמפיין ההפללה כנגד ישראל במבצע חומת מגן.

החלק המחקרי כלל ניתוח של 16 כתבות (אמריקאיות, בריטיות וישראליות). במסגרת ניתוח זה נבחן כיצד בא לידי ביטוי קמפיין ההפללה כנגד ישראל והתגובה הישראלית במבצע חומת מגן בתקשורת הישראלית ובתקשורת הבינלאומית.