הקהילה הרוסית מתייחדת בהון האנושי איכותי ומשכיל  ולכן אין היא קבוצת מיעוט רגילה כמו כן, קיימים שלושה גורמים המשפיעים על השתלבותם של העולים מחברה העמים : מדיניות ציבורית, דעת קהל ישראלית ויכולת ארגון של הקהילה הרוסית.

סקירת ספרות זו עניינה בבחינת קליטת העלייה מרוסיה בשוק העבודה הישראלי

בין השנים  1989 ל 2002, עלו לישראל כ 900,000 עולים מברית המועצות לשעבר (חמ"ע). תוספת  של 120,000 שהגיעו ב -1970

גל העלייה של שנות ה-90 מחבר המדינות העצמאיות (ברית המועצות לשעבר, להלן: חמ"ע) לישראל שונה מכל קודמיו. הסיבות העיקריות הן אלה: גודלו היחסי והמוחלט, הרמה ההשכלתית והמקצועית הגבוהה של העולים, זיקתם ההמשכית לתרבות המוצא והתגבשותה של קהילה רוסית-ישראלית

ששתי האוכלוסיות (העולים והוותיקים) מחשיבות השתלבות בתרבות הישראלית ושמירת הזיקה לתרבות הרוסית כתחומים חשובים לאינטגרציה בחברת היעד. יתר על כן, ברמת הציפיות בקרב העולים נמצא קשר חיובי בעוצמה בינונית בין השמירה על ההמשכיות התרבותית לבין התערות בתרבות החדשה.

בבחינת היבטים תעסוקתיים עולה שגברים בעיקר פנו לעיסוק בתחום הכלכלה, נשים  נמצאו פעילות יותר בתחום הסוציאלי. גברים ונשים התנסו מבחינה תעסוקתית בישראל, אך נשים יותר עבדו בעבודות פיזיות  כגון סיעוד גריאטרי וניקיון. נשים סבלו יותר מבחינה תעסוקתית מגברים ומאבטלה אך עדיין גילו ותר גמישות וסבילות המקום עבודתם. כמו כן לא נמצאו הבדלים מגדריים ממשיים ביחס רווחה פסיכו סוציאלית וסיפוק כללי עם החיים בישראל.