המחקר בודק את הקשרים בין משתנים דמוגרפיים ומשתני עמדות כלפי עבודת נשים מחוץ לבית, לבין עוצמת הקונפליקט 'עבודה-בית' בקרב נשים בדואיות נשואות ועובדות המשתייכות לחברה הבדואית בצפון הארץ.

במחקרם של קוליק, לוין וליברמן (2017), שנערך בקרב נשים במדינת ישראל, הממצאים הראו כי נשים חוות קונפליקט בית עבודה ברמות יותר גבוהות מאשר גברים,  בגלל קונפליקט ריבוי תפקידים שהם חוות בשל מחויבותם הספונטאנית כלפי משפחה והעדפותיהן ליחס ביתי לעומת תגמול כספי מתעסוקה, כך שנשים שסדר עדיפויות שלהם  יחסים משפחתיים נוטות להפחית את החלומות שלהן בתעסוקה יחסית לנשים אחרות.  נוסף לכך, המחקר הראה כי נשים מעדיפות לבחור בתפקידים יותר נחותים מאלה הפונים להם הגברים, כך שזה נובע מהתפיסה של מעמדן החברתי הנמוך והמסוגלת העצמית הנמוכה הנתפסת על ידן בגלל הנורמות החברתיות המגדירים את הגברים כמפרנסי הבית העיקריים.

ככל שמדובר באישה הבדואית, הנישאת בדרך כלל בגיל צעיר מאוד, עול זה עשוי להתמשך לאורך שנים רבות. דוגמה נוספת, שמשקלה הולך וגובר היא ציפייה חברתית למילוי תפקידים קהילתיים כגון התנדבות הקשורה למוסדות חינוך הילדים, תפקידים בחברה האזרחית או תפקידים מגוונים שונים כגון לימודים או פעילויות פנאי המיועדים להרחיב את עולמה, לסייע ולתרום לפתיחותה העצמי האישי. מכלול התפקידים הללו אשר על האישה למלא בו-זמנית תובע ממנה אנרגיות פיזיות וכוחות נפשיים העלולים להיות מעל ומעבר למשאבים העומדים לרשותה, מצב העלול להגביר את קונפליקט תפקידים על כל המשתמע ממנו. בחברה הבדואית המסורתית עלול להיווצר מצב שבו התפקידים השונים לא רק שהם סותרים זה את זה, אלא שהם בחזקת איסור לאישה בחברה אליה היא שייכת.

מטרת המחקר הייתה לבחון קונפליקט "עבודה – בית" בקרב נשים  בדואיות בצפון. מחקר כמותי זה, נערך בקרב 99 נשים בדואיות נשואות ועובדות, מאזור הצפון. ממצאי המחקר מראים על מגמת שינוי אשר לשינוי שמתחולל, הלכה למעשה, במעמד האישה הבדואית בחברה המסורתית וכי הנשים מודעות לבעיות הכרוכות ביציאתן לעבודה. אבל, נשים אלו מוסיפות לחולל שינוי, הן ברכישת השכלה תיכונית, אקדמית והן בפריצת המחסומים המוצבים בפניהן באמצעות רכישת השכלה ובהשתלבותן בשוק התעסוקה.