עם ההתפשטות הגוברת של נגיף הקורונה, כל היבטי החיים הושפעו ממגפה זו והשלכותיה שכללו את כל היבטי החיים על פני כדור הארץ, כלכלית, פוליטית, חברתית, בריאותית וחינוכית. ברמה החינוכית, יותר ממיליארד תלמידים ב -186 מדינות נפגעו מסגירת בתי הספר שלהם עקב מגפת הקורונה (Covid-19).

מטרתו של המחקר הנוכחי הנה לבחון את קווי הדמיון והשוני בין מסגרת החינוך הפורמאלית למסגרת החינוך הבלתי פורמאלית, תוך התייחסות להשלכות על בני הנוער בתקופת הקורונה.

מקרה חירום זה הוביל לסגירה מאסיבית של הפעילות הישירה של מוסדות החינוך ביותר מ -190 מדינות במטרה למנוע את התפשטות הנגיף ולצמצם את השפעתו על פי נתוני ארגון החינוך, המדע והתרבות של האו"ם.

לאור זאת, השיטות  בה נקטו המדינות היו שונות בהתמודדות וניהול המשבר ברמה החינוכית, שכן העניין בחינוך הביתי גדל על ידי הפעלת למידה מרחוק באמצעות למידה אלקטרונית כחלופה לחינוך מסורתי.

בנוסף למחלוקת על האפקטיביות של למידה מרחוק באמצעות כלים אלקטרוניים, המחלוקת כללה סקירה של מערכת החינוך עצמה, תפקיד המבחנים, שיטות למידה ועוד. על מנת להתגבר על ניהול המשבר שנגרם כתוצאה ממגפה זו, מדינות נקטו בלמידה מרחוק ובמקביל מערכת החינוך הבלתי פורמלי ניסה לתת מענה לילדים ולהורים.

חשיבות המחקר נעוצה בכך שהמחקר הנוכחי מבהיר את ההתמודדות עם פלטפורמות של למידה מרחוק במהלך מגפת הקורונה וכן מעמיק בסוגיית החינוך הבלתי פורמאלי ויעילותו בתקופת מגפה.

לצורך מחקר זה, נבחרו קבוצה של 8 הורים לבני נוער מאזורים עירוניים באזור הצפון, שילדיהם השתתפו בפעילות חינוך בלתי פורמלי ובכלל זה בחוגים בתקופה הקורונה הנוכחית.

שני נושאים עיקריים עלו מניתוח מערך הנתונים הנוכחי: השפעת COVID על רווחת הילדים והתמיכה הניתנת על ידי המערך הבלתי פורמלי