תוצאות מלחמת לבנון השנייה העלו לדיון את מערך קבלת ההחלטות בישראל ובהקשר זה גם את הדוקטרינה הביטחונית המבוססת על הרתעה, התרעה, הכרעה והגנה. מדיניות זו שירתה את מדינת ישראל שנים רבות בהצלחה יתרה, אך לא ברורה יעילותה כאשר ההתמודדות היא מול ארגוני טרור דוגמת החיזבאללה.
מטרתה של העבודה הנוכחית הנה לבחון את אופן קבלת ההחלטות לקראת מלחמת לבנון השנייה.
במסגרת העבודה הוצגה וועדת וינוגרד המהווה כלי דמוקרטי לכל דבר, אשר בחנה וביקרה את ההחלטות של ממשלת ישראל. יצוין כי וועדת וינוגרד חזרה וטענה על מחדלים שכבר עלו בעבר, אך המציאות מלמדת כי המחדלים וההמלצות לא יושמו. הסיבות לכך הנה תרבות שלטונית לקויה מיסודה אשר אינה מיישמת כללים דמוקרטיים אלמנטאריים במסגרת קבלת החלטות וכן קיים מקומו הבלתי מעורער של צה"ל במסגרת קבלת ההחלטות ביטחוניות. ואכן תוצאות התרבות השלטונית בישראל אכן הובילו לכשלים מהותיים.
למשל, היציאה למלחמת לבנון הראשונה ואירוע הטבח בסברה ושתילה הם דוגמאות לתרבות שלטונית לקויה אשר איננה מאפיינת מדינות דמוקרטיות מתוקנות. ואכן ועדת כהן מצאה כי טבח סברה ושתילה נגרם בעקבות חוסר תיאום בין הגופים השונים: מוסד, אמ"ן וראש הממשלה ו- העדר נוהלי דיווח ורישום נאותים.
מטרתה של העבודה הנוכחית הייתה לבחון את אופן קבלת ההחלטות לקראת מלחמת לבנון השנייה.
הבדיקה נערכה באמצעות החלוקה לפרקים הבאים:
חלק תיאורטי- חלק זה סקר את תהליך קבלת החלטות בנושאי בטחון לאומי וכן נערך דיון אודות תורת הביטחון של ישראל. & חלק אמפירי- אשר בחן את תהליך קבלת ההחלטות טרם היציאה למלחמת לבנון השנייה -2006. & כמו כן הוצגו מסקנות דוח וועדת וינוגרד המעלה את הכשלים בקבלת ההחלטות וכן ייערך ניתוח קבלת ההחלטות בהתאם לתפיסת הדוקטרינה הביטחונית בישראל.
ממצאי העבודה העלו כי אכן החלטות קריטיות והרות גורל כמו יציאה למלחמה נקבעות באופן חפוז, לעיתים ללא שיקול דעת, הכנה ותכנון וכי חמור מכך, ההחלטות הללו מתקבלות בפורם מצומצם הכולל נציגות צה"לית , ללא גוף מפקח ומבקר.
1. מבוא
2. חלק תיאורטי
3. חלק אמפירי
4. ניתוח קבלת ההחלטות בהתאם לתפיסת הביטחון
5. סיכום ומסקנות
6. ביבליוגרפיה